בס"ד
מבחינת דעת התורה , התקשתי להבין :
שהקב"ה מזמן אותי לסיטואציה מסויימת כיצד עליי להבין אותה ולגזור ממנה דרך פעולה:
האם להגיד שכך הקב"ה רוצה ואין לי מה להציע באותו מקרה או שהקב"ה זימן דווקא אותי כדי להתאמץ לסייע ולמצוא פתרון ?
לדוגמה: סכסוך כספי בתוך המשפחה – יש ראיות מוצקות שהצדק עם צד מסויים האם להתערב או להישאר נייטרלי כי זה רק יסבך אותי עם הצדדים או לומר את דעתי/דעת ההלכה ללא קשר לתוצאות?
דוגמא אחרת: אני רואה שאדם מציק לפלוני – האם להתערב או להגיד שישברו את הראש ביניהם, כי מן הסתם הקב"ה זימן אותם כדי שיפתרו איזה עניין מגלגול קודם?
מקווה שרוח הדברים הובנה
בברכות התורה
תשובה:
שלום רב
שאלתך מענינת, אולם נראה שיש נקודה חשובה ביותר: התפקיד שלנו אינו להבין למה הקדוש ברוך הוא זימן אותנו למקום כזה או אחר, אלא מה הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו בכל רגע ובכל סיטואציה, והחילוק הוא גדול. אין מקום לדון אם שנים אלו מסיימים "סכסוך מגילגול קודם" או לא, כי זה לא הנושא שלנו, אותנו מעניין למשל המצוה המוטלת עלינו "להציל עשוק מיד עושקו", ואם יש בידינו יכולת להציל את אותו עשוק [כאשר ברור כשמש מי העושק ומי הנעשק…] ברור שמוטל עלינו כך לעשות. מאידך, כאשר ההתערבות שלנו לא ממש תועיל, לא מעניין אותנו מדוע בחר ה' להפגיש אותנו בסיטואציה הזו, אם כרגע המצב הוא כמו שחז"ל מגדירים "מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע", הרי שאנחנו ממלאים פינו מים, ולא מתערבים במה שאינו נוגע לנו. וכן הלאה.
בהצלחה לכולנו!
