שלום
אני חוזר בתשובה כ 4 שנים בן 40 ובן עדות המזרח שלומד בישיבה אשכנזית אחרי העבודה אך משתדל ללכת לפי ילקוט יוסף בעניני הלכה עד כמה שניתן
והרבה פעמים עולות הצעות שידוך בהם הבחורה לכתחילה רוצה לשים פיאה.
ממה שקראתי בילקוט יוסף דבר זה אינו רצוי וכמו כן ראיתי סרטון שבו הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתבטא בחריפות יתירה לגבי פיאות. להלן כמה ציטוטים:
"
אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדורות שלנו שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז"ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים ספרדיות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג. ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין. [אוצר דינים מהדו"ק עמ' שסב. יביע אומר חלק ה' חלק אבן העזר סימן ה. והיאך הדין באלמנה צעירה, ראה בחלק ד' אהע"ז סימן ג]"
"…
ומן הראוי לכל חתן שישפיע על כלתו עוד מלפני הנישואין, לבל תחבוש פאה נכרית, שמלבד הפוסקים הרבים שאסרו זאת, רבים מאותם רבנים שהקילו בזה יודו שבפאות נכריות שבזמן הזה אין הדבר מגדרי הצניעות לחבוש פאה נכרית. ולכן על החתן להרבות בדברים עם הכלה בענין זה, ויקרא בפניה את דברי רבותינו שאסרו חבישת פאה נכרית. [וכלה המתעקשת לחבוש פאה נכרית, יש להיוועץ עם מורה הוראה ספרדי אם לבטל השידוך]. [חופה וקידושין עמוד רנד]
"
בישיבה אומרים לי שאני קיצוני מדי לגבי העניין וצריך להניח לנושא הזה ושאין מקום לכתחילה לא לשמוע על הצעת שידוך רק בגלל שהבחורה לכתחילה מתכוונת לשים פיאה בהנחה שהבירורים לגביה מעלים שבשאר הפרמטרים יש סבירות גבוהה להתאמה.
וכמו כן יש הרבה גדולי הדור ובכללם בני עדות המזרח שלכתחילה מתירים.
אך פסיכולוגית לאור מה שקראתי בילקוט יוסף ומה שראיתי בסרטון קשה לי לקבל להיפגש עם הצעת שידוך שלכתחילה מעוניינת ללכת בפיאה.
ובאופן כללי קשה לי לקבל על עצמי דברים שסותרים את הילקוט יוסף כמו ציציות בחוץ וכדומה..
לא כי חס ושלום אני מזלזל במי שכן נוהג כך אלא אני חש צורך שלמען האמת הוא לא ברור לי ללכת לפי הילקוט יוסף שמשקף את הזהות המזרחית שלי אך אולי זו סתם התעקשות בעלמא.. לא ברור לי עדיין.
אני רק יודע שקשה לי להשתחרר מזה אולי כי לא ברור לי אם אני אמור.
אשמח לשמוע דעה של פוסק ספרדי האם בכל אופן יש מקום במקרה זה לוותר על הדרישה הזו של כיסוי ראש מלא מבד ולשמוע על הצעות שידוך בהן לכתחילה הבחורה רוצה לשים פיאה – כפי שמציעים בישיבה?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
אין ספק שהטיעונים שלך נכונים, ואמיתיים. ניכר שאתה מאמין בהם וטוב שכך. יחד עם זה אדם צריך להבין את מצבו ואת הנדרש ממנו. ולבחון כל הזמן האם העמידה האיתנה שבחר לעמוד בה אינה עומדת בעוכריו. לדוגמא, אתה מציג כאן שאתה מאד מזדהה עם ספר ילקוט יוסף, ואין ספק שזה ספר חשוב ביותר לכל בחור ספרדי. ולכן גם אתה מאד מזדהה עם העובדה שהוא מביא שיש לשים את הציציות בפנים. אבל אם היתה בחורה טובת מידות וטובת מראה הכל מתאים בדיוק כפי שחלמת, אבל יש לה דרישת סף אחת: שתלך עם הציציות בחוץ!! האם היית מסרב. ואם התשובה היא חיובית, עלה בבקשה לירושלים ותשאל את בעל המחבר ילקוט יוסף – הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א האם הצדק איתך, בטוחני, שלא. ומדוע, כי בכל תחום בחיים, ובודאי בנושאים אלו של שידוכים, אדם שהוא כבר בן 40 צריך לבחון על מה להתפשר. כי להתפשר חייבים!! ואם אינך מסכים איתי, אני מאחל לך שתמצא מהר את הזיוויג המתאים, אבל באופן טבעי, זה משאלה קשה ח"ו…
עתה אתה צריך לבחון את עצמך, האם לא כדאי להניח לאישה ללכת כרצונה (בל נשכח, שישנם רבים מגדולי הפוסקים שמתירים, ולאורם היא יכולה ללכת). ולהתפשר על כך, אם היא יראת שמים ומתאימה לך? אם היית צעיר יותר, הייתי מציע לך לחפש אישה אחרת, שתתאים לך גם בענין הזה. אבל דומני שבגילך, זו פשרה קלה מאד ביחס לפשרות אחרות שבני גילך מתפשרים.
ואם בכל זאת קשה לך לקבל את דברי. תבחן את עצמך, האם זה בגלל שהשתכנעת בצדקת דברי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ? ולכן קשה לך לקבל את זה?! אם כן, תרשה לי לתקן אותך. זו טעות גמורה לחשוב כך. כמו שאתה מבין שבמקום שרבי יהודה ורבי מאיר או רבא ואביי חולקים, אתה לא אומר נראה לי שאביי צודק או להיפך, אלא לומד את דבריהם בצמא, ומנסה להבין מדוע רבי יהודה חשב כך ורבי מאיר אחרת, ומדוע רבא פסק כך, ואביי להיפך. ולא חלילה מביע דעה שנראה לך שהוא צודק והאחר טועה ח"ו. (הרי נפסק שהלכות כיבוד אב ואם שאפילו לומר על דברי אביך שהוא צודק, זה אסור, כאילו זה מראה שהוא זקוק לאישור שלך). כך גם במחלוקת הזו, של הפאות. יש גדולי עולם בשני צידי הדעות בנושא זה. אתה רשאי ואולי גם חייב ללכת בעקבות פסקיו של מרן הגר"ע יוסף, אבל לא בגלל שהוא צודק, משום שאינך יודע מי צודק, אלא בגלל שבו בחרת לך כרב. אם תסתכל על התמונה הכוללת בצורה כזו. אני בטוח שיקל עליך להבין שזכותך לפסוק כמרן הגר"ע יוסף, וזכותה של האישה לחשוב אחרת כשיש לה גדולי עולם בצידה. ובגיל כזה זה לא סיבה שלא תוכלו לבנות בית של תורה עם כבוד הדדי ודורות מבורכים.
הרבה הצלחה
יישר כח לרב המשיב על הדברים הנפלאים, רק אוסיף דבר אחד פשוט – השואל מציין כי הוא הולך לפי דעת הגר"ע יוסף, והנה ברור וידוע (מעשרות מקרים של תלמידי חזון עובדיה ועוד, ואחדים מהם העידו באוזני) שהגר"ע התיר להתחתן עם בחורה המצהירה כי תלבש פאה לאחר החתונה, ללא אומר ודברים. ורק אמר שבמשך הזמן, ינסה הבעל לשכנעה (בדרכי נועם!) להחליף למטפחת. ולא סוד הוא שחלק ניכר מנכדותיו וכלותיו של הגר"ע הולכות עם פאות.
אחד הבחורים התעקש שיסכים לשידוך עם פאה רק אם יתיר לו הגר"ע יוסף בכתב ידו. וכתב לו הגר"ע בכתי"ק שמתיר לו להתחתן עמה, ולוקח עליו את האחריות ללבישת הפאה (!).
כמו כן יש להדגיש למרות שהגר"ע אסר פאה לנשואות, בכל זאת החשיב זאת לכיסוי ראש באופן עקרוני, והתיר פאה לגרושות ואלמנות, בשו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ג: "נראה שיש מקום להתיר לאלמנה וגרושה ללכת עם פאה נכרית ברה"ר, כי הנה ידועים דברי הש"ג סוף פרק במה אשה (סד:) שנראה לו להתיר לנשים לצאת בפאה נכרית וכדמוכח ממתני'… וכן כתב הרמ"א בדרכי משה או"ח ככל דברי הש"ג הנ"ל בשמו, ע"ש. והמשנ"ב שם (ס"ק ט"ו) כתב בשם הפמ"ג, שבמדינות שהנשים יוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע… [ומסיק] עכ"פ כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה".
כמו כן חשוב לדעת כי במקרים פרטיים רבים, הוא התיר פאה אף לנשואות, מה שיוצר את הרושם שהיה זה אצלו בבחינת "הלכה ואין מורין כן", שאפשר לסמוך על הפוסקים המתירים אך להורות לציבור להחמיר (ואף בתוקף, כזכור מדרשותיו).
הוא התיר פאה כאשר האשה אינה מוצאת חן בעיני בעלה עם מטפחת, או כשהיא נמצאת בלחץ הסביבה והיא בעצבות מזה, או כשמדובר בחוזרת בתשובה המסכימה לכסות עם פאה. והובאו דבריו בספר "מעין אומר" (שו"ת בקצרה, מפי השואל ששימש אצלו), וכן בקיצור שולחן ערוך "הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט):
לשאלת השואל, "זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך, ולא מוצאת חן בעיני בעלה, וללבוש פאה בעלה לא מוכן כי פוסק כרבינו [הגר"ע יוסף, לאסור פאה], ענה הרב זצ"ל: "יכולה ללבוש פאה".
לשאלת השואל, "בחור מישיבת "חזון עובדיה" שנשא אשה, ואשתו הולכת כבר שנתיים עם מטפחת, כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה", ענה הרב זצ"ל: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, שלא תשתגע".
לשאלת השואל, "בקהילה אחת בחו"ל בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. ואמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. ענה הרב זצ"ל: "ודאי שפאה עדיף מגילוי ראש".
לשאלת השואל, "חוזרת בתשובה שהיתה הולכת עם פאה, כעת הולכת עם מטפחת. האם מותר לה לתת את הפאות שלה לאחותה החילונית ללבוש?" ענה הרב זצ"ל: "מותר".
ובל נשכח שעליך מצווה דאורייתא לשאת אישה ולהוליד ילדים ועליך מוטל להשתדל בעניין זה וכן אסור לאדם לשבת בלא אישה לכן צריך לבדוק שלא נמצא חומרו קולו .
השאר תגובה