שלום וברכה!
שאלה דחופה בקשר לציצית.
א. את אחת הציציות שהטלתי בטלית תחבתי לחור ואמרתי קודם התחיבה לשם מצוות ציצית, לאחר התחיבה הייתי צריך להתעסק בפלאפון כמה דקות ואז המשכתי לעשות את הקשר ראשון. האם זה נחשב הפסק וכאילו קשרתי את הקשר הראשון שלא לשמה ? ( אני מסופק, יכול להיות שהפסקתי להתעסק בפלאפון רק לאחר הקשר הראשון או הקשר הכפול הראשון, וכשהמשכתי לכרוך את החוליה הראשונה לא אמרתי לשם מצוות ציצית)..
ב. בהמשך לשאלה א, לא הבנתי איזה חלק בעשיית הציצית מחייב שיהיה לשמה? האם רק התחיבה או גם הקשר הראשון (או הקשר הכפול שאחריו) או גם החוליה הראשונה? ומה עם התחיבה היתה לשמה בלא קשר ראשון לשמה? או תחיבה וקשר לשמה בלא חוליה ראשונה לשמה? (נראה לי שזה מה שיוצר לי את כל הבילבולים)
ג. ע"פ השאלה הראשונה-האם מעיקר הדין מותר להכין את כל הציציות באופן זה שאני עושה רק את התחיבה והקשר הראשון לשמה ( או גם את החוליה הראשונה), ואז בזמני הפנוי אני יכול להמשיך את שאר החוליות והקשרים בלא צורך שיהיה לשמה?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב
א. באופן עקרוני הכלל הוא שכל העושה על דעת הראשונה הוא עושה, וכיון שהתחלת במצוה לשם מצות ציצית גם ההמשך נעשה לשם כך. אולם אם זה נעשה בהפסק גדול של היסח הדעת גדול יש להחמיר, אף שמעיקר הדין גם בשני ימים שונים זה מועיל כמבואר במשנה ברורה בסי' יא ס"ק ה. וראה שם בביאור הלכה.
ב. הכל צריך להעשות לשמה.
ג. רצוי לומר על הכל לשם מצות ציצית ולעשות הכל בכוונה יתירה.
