לתרומות לחץ כאן

שירות נשים בצבא

לכאורה יש מקום לחייב נשים להתגייס לצבא וזאת מן הטעמים הבאים:
דאיתא במשנה פרק משוח מלחמה (מד:) במלחמת מצוה הכל יוצאין אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה

ברדב"ז על הרמב"ם מלכים ז' ד' כתב שיצאו לספק מזון ומים וכ"כ כמה מפרשים אחרים אבל יש לדון לפקפק בדבריהם:

בגמ' יבמות סה: איתא שהמקור שרק איש מצוה על פו"ר הוא שנא' פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ואיש "דרכו" לכבש ואין דרכה של אשה לכבש. משמע שדרכו של איש לכבש אבל ביסודו של דבר גם לאשה מותר לכבש.

וכן בריש קידושין התם דבמלחמה קאי דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה ג"כ יתפרש כנ"ל. דומיא דהמשך שם שאיש דרכו ליבדק ואשה אין דרכה ליבדק אבל ודאי שאשה יכולה לבדוק, וכי איסור יש בדבר? אלא שהקרא כתב לפי רגילות הענין על פירוב. ובודאי דרך העולם שאיש יוצא למלחמה ולא אשה.

ובנזיר נט: איתא מנין שלא תצא אשה בכלי זין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה, יש מחלוקת ראשונים בזה. דעת הרמב"ם שרק ללבוש שריון וכדומה שהוא ממש לבוש לכל דבר זה אסור אבל לאחוז בנשק מותר. דעת רש"י שהאיסור קאי גם על אחיזה בעלמא בנשק. אבל מזה שרואים שיעל הרגה את סיסרא ביתד, רואים שרק כלי זין לכל דבר הוא הוא שנקרא נשק והיינו רובה וכדומה. אבל רימון יד או הנחת מטעני חבלה או הנחת מוקשים או אחיזה בלהביורים (ואולי אף ירי בתותחים) דמי ליתד לענין זה, שהוא מבצע את פעולת ההריגה וההרס בלי שיהיה כאן אחיזה בכלי נשק.

וזאת חוץ מהענין שבצבא מודרני יש עשרות ומאות תפקידים חיוניים, בכירים ויוקרתיים ומשמעותיים שאינם כרוכים בשום אחיזה בנשק. ואפשר שאשה למשל תהיה ביחידת תותחנים ותטען פגזים לתוך הקנה ויהיה שם גבר אחד שתפקידו יהיה רק לירות את הפגז ותו לא. והיא יכולה להיות נהגת טנק כי זה בודאי לא נכלל בלא ילבש, רק שלא תירה בשום רובה. ויכולה להיות חובשת קרבית.

במנחת חינוך בג' מקומות מביא בפשיטות להלכה ובסברא, שנשים יוצאות למלחמה – במצוה תקכ"ה, במצוה תקכ"ז, ומצוה תר"ג – בכל המצות האלו, שנה ושילש, ופירש כן בדעת המשנה ובדעת הרמב"ם ובדעת החינוך דכולהו סבירא להו שנשים יוצאות למלחמה!
ובכל מקומות אלו הוא כותב כן בפשיטות לגמרי מבלי שום הרהור בדבר ומבלי להביא דעת שום חולק.

וא"כ יוצא שבמלחמת מצוה יש ספק אם נשים חייבות, וספק דאורייתא לחומרא ולכן נשים חייבות להתגייס לצבא במלחמת מצוה כמו מלחמה להציל ישראל מיד הקמים עליהם, ולפי"ז גם יש מקום לחייב נשים להתגייס לצה"ל.

ובשושנים לדוד עמ"ס סוטה אומר שלכאו' מתנאי בני גד ובני ראובן חזינן שנשים פטורות מעשיית מלחמה.
ונראה לומר שאשה לא חייבת לעשות מלחמה אם אינה יודעת לעשות מלחמה משא"כ גבר אפי' אם אינו יודע לעשות מלחמה מ"מ חייב ללמוד לעשות מלחמה. אבל לו יצוייר אשה שלמדה מלחמה אז חייבת לצאת למלחמה כפשטות המשנה בסוטה וכפשטות הרמב"ם וכפי שפסק המנחת חינוך.

וכן בספר הון עשיר לאחד מן הקדמונים עמ"ס סוטה משמע שפוסק שנשים חייבות לצאת למלחמה כמו הגברים אלא שטכנית נשים אינן מוכשרות לכך ואינן מסוגלות לזה ובגלל חשיבות דבריו אביא דבריו אות באות:
"וכלה מחופתה, מכאן נראה שאף על האשה מוטל חיוב זה ואין ספק שאין זה אלא לעשות כמו שעשתה האשה לאבימלך או כשרח בת אשר לשבע בן בכרי או יהודית לאליפורנס בימי החשמונאים אבל לא שתתחייב לצאת בקשרי המלחמה בכלי זין כמו האנשים ואם אם יודעת בעצמה שיכולה לעמוד כנגד האויב נראה בעיני שלא היו מניחים אותה לצאת דסוף סוף אשה היא דדעתה קלה ולבה מהסס בדבר קל ושמא תתחיל לנוס ותחילת נפילה ניסה" עד כאן לשונו הקדוש.
וכמה דברים רואים מדברי ההון עשיר: א. נשים יכולות לעשות מה שגברים לא יכולים לעשות כפי שרואים בשלש מקומות נשנשים הכריעו מלחמות גדולות שגברים לא הצליחו לנצח בהם. ב. אלא דנשים אלו הן יוצאות דופן ורוב נשים לא מסוגלות להילחם. ג. אבל לו יצוייר אשה שיכולה להילחם היא חייבת להילחם. ומש"כ שלא היו מניחים אותה זה כבר שיקול של הגברים אבל אליבא דאמת היא חייבת ואם הגברים יראו שהיא אמיצה ויכולה לעמוד בקשרי המלחמה ודאי חייבים לתת לה להילחם ואם לא עושים זאת עוברים על מצוה דאורייתא.

ובענין יעל שלקחה יתד ולא לקחה כלי זין, המפרש במדרש משלי מפרש שבאמת היה מותר לה לקחת כלי זין כי כל מה שאסור לאשה לאחוז בכלי זין הוא בעת שלום אבל במלחמה מותר לה לאחוז בכלי זין אלא שטכנית ליעל לא היה בבית כלי זין כי מה לתבן את הבר.
דהיינו, ודאי שנשק הוא במהותו לבוש של גבר וכמו שמצינו בהלכות שבת לגבי כלי נשק שמותר לצאת בהם כי הם תפארתו של גבר אבל אשה אין זה דרכה לאחוז ולהתעטר בכלי נשק, אבל בודאי שבתורת מלחמה מותר לה לאחוז בנשק.

ובספר מנחה חריבה עמ"ס סוטה פירש בזה שנשים יוצאות לספק מים ומזון "ולתקן את הדרכים" דהיינו שיכולות להיות בחיל ההנדסה.
ושם מביא מה שאחז"ל שהגויים היו מביאים עמהם למלחמה נשים כדי להכשיל האויב ומכאן מוכיח שנשים לא היו יוצאות למלחמה עצמה. ויש לדחות שמה שהגויים עושים כדי להכשיל אנו יכולים לעשות שלא ע"מ להכשיל אלא ממש ע"מ להילחם. ונשות הגויים אינן צריכות להילחם אבל נשות ישראל חייבות להילחם כי יש להן מצוה להילחם והתורה גילתה שנשים יכולות להילחם אבל הגויים לא יודעים זאת.

ובכמה וכמה מקומות (כמו למשל ברש"ש בסוטה שם ועוד מקומות) רואים שנשים יכולות לצאת לספק מים ומזון ללוחמים בכלל ולאו דווקא לבעליהן ומש"כ הרדב"ז "לבעליהן" אורחא דמילתא נקט, ואפשר שנקט כן בגלל שקאי על הרמב"ם שמדבר על כלה מחופתה, ואפשר שכתב כן בגלל הסיפא של דבריו שכן מנהג הערביות וי"ל שהערביות מנהגן היה לספק לבעליהן דווקא משא"כ בעם ישראל בכללו.

לסיכום מה שנראה כרגע:
א. במלחמת רשות כו"ע לא פליגי שנשים אינן יוצאות.
ב. במלחמת מצוה מצינו במשנה שיוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה. ומצינו בזה ג' פירושים במפרשים ובפוסקים:
האחד – נקט על דרך המליצה ונשים אינן יוצאות כלל.
השני – נשים יוצאות לספק מים ומזון וי"א אף לתקן הדרכים.
השלישי – נשים יוצאות למלחמה ממש.

כדעה תליתאה פסק להדיא במנחת חינוך בכמה דוכתי, ופירש הכי בדעת החינוך והרמב"ם. וכן משמע שפסק גם בספר הון עשיר.
וכמה מאלה שפירשו שיוצאות למים ומזון ולתקן הדרכים, לא פסיקא מילתא אי סבירא להו שאינן יוצאות למלחמה או דילמא שיכולות לצאת אך טכנית אינן יוצאות משום שאינן יודעות לעשות מלחמה.

העולה מהנ"ל שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים אם נשים חייבות לצאת למלחמת מצוה או לא, וספק דאורייתא לחומרא. ומלחמה להציל ישראל מיד הקמים עליהם הוא ודאי מלחמת מצוה. ולפי"ז יש מקום לחייב נשים להתגייס לצבא.

ובענין היחוד עם הגברים – יש לסדר שכל הקרבות יהיו רק במקומות פתוחים. ואם צריך לעשות מארב במקום חשוך בלילה וכדו' אז רק נשים יהיו שם ולא יהיה שם איסור יחוד. ובמלחמה י"ל שאין לך בעבידתיה טריד יותר מזה, כשהפגזים שורקים ומתפוצצים סביבו מי יכול לחשוב בכלל על חטא. ודומה למה שאמרו שלעת"ל כשעסוקים בהספד אין יצה"ר שולט בהם ובמלחמה זה בודאי הרבה יותר גרוע מהספד ואין יצה"ר שולט.

תשובה:

שלום רב

כל מה שכתבת בהרחבה, בלי להכנס לפרטים, הוא פשוט לא רלוונטי למציאות היום. בזמנינו שהצבא הוא חילוני, כבר קבעו גדולי הדור שעבר ובראשם החזון איש זצ"ל, שכל כפיפות של בת ישראל לצבא כזה, כולל עבודות משרדיות, הוא בכלל גילוי עריות והוא ביהרג ואל יעבור, הלכה ולמעשה!!! לא בתור ביטוי גרידא!!! דומני שכל אדם שאי פעם שירת בצבא ומכיר את האוירה המתירנית ששוררת שם מחמת הגיל הצעיר של המשרתים, הריחוק מהבית ועוד סיבות שלא כאן המקום לפרטם, מבין את זה היטב.

בהצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל