זוג שעשו ווארט, למחרת הווארט, החליט אב הבחורה, שהוא לא מעונין בשידוך כיון שנודע לו שהבחור ocd (הבחורה ידעה מזה ויידעה את אמה והם החליטו להסתיר מהאב עד אחרי הווראט) האם לשדכן מגיע דמי שדכנות?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
לא כל האנשים שסובלים מ-OCD שווים, יש מצב חמור שזה מקשה על החיים המשותפים ויכול גם לגרום לגירושין ויש לפעמים שזה די נסבל. כדי שתהיה טענת 'מקח טעות' צריך שאדם סביר היה חוזר מהשידוך אם היה יודע על המצב.
אם במקרה זה אכן מדובר במקרה שיש טענת 'מקח טעות' הדין כדלהלן:
לגבי צד החתן, אם ידעו שאבי הבחורה לא יודע, הם חייבים לשלם דמי שדכנות. אם לא ידעו, הם פטורים.
לגבי צד הכלה, אבי הבחורה בודאי פטור. לדעת חלק מהפוסקים השדכן יכול לתבוע את הבחורה עצמה, ויש חולקים.
מקורות:
לאחר הווארט הצדדים חייבים לשלם לשדכן, כנהוג, ללא קשר אם השידוך יגיע לכדי נישואין. עיין סמ"ע סוף סי' קפה.
אבל, אם יש טענה של 'מקח טעות', הרי זו פוטרת את הצד שטעה מלשלם לשדכן. עיין בספר פתחי חושן סוף חלק שכירות. גדר 'מקח טעות' הוא בשו"ע חו"מ סי' רלב סעיף ו.
במקרה זה, צד החתן יכולים לטעון שאם היו יודעים שאבי הבחורה אינו יודע, לא היו מסכימים לגמור את השידוך מחשש שיתפרק וייגרמו מכך בזיונות מיותרים, או מצד איסור גניבת דעת. ולכן תלוי אם ידעו על כך.
אבי הבחורה יכול לפטור את עצמו בטענת 'מקח טעות'. לגבי הבחורה עצמה השאלה היא אם יש עליה חוב לשלם דמי שדכנות במקרה שאביה מסרב לשלם. בשו"ת אבני נזר חו"מ סי' לו כתב "שזה פשוט שהחיוב חל על החתן והכלה כי להם עשה את הטובה רק שהמחותנים משלמים עבורם", ובספר ערך שי סי' קפה כתב שעיקר החיוב הוא על ההורים, ואין שום חיוב על החתן והכלה עצמם.
1. מה עם האם שידעה?
2. נראה אם יש צד או חלק מהצדדים שיש להם טענה של מקח טעות שמבטל את כל השידוך אז כבר לא מגיע לשדכן שום דבר משום צד. רק צריכים לדון אם יש מקח טעות מצד האב האם זה מבטל את כל השידוך מצד הבת. אולי גם זה תלוי במחל' זו בין האבני נזר לערך שי.
1. האם ודאי לא חייבת לשלם (במקרה שיש אבא והם לא פרודים). הספק הוא רק בין הבחורה שהיא הנהנית העיקרית לבין האב שנהוג שהוא משלם וכל שדכן היה פונה תחילה ישירות אליו.
2. לא הבנתי את הטענה. הצד שידע מהבעיה וידע שאבי הבחורה לא יודע ואף על פי כן גמר את השידוך, הרי הוא חייב משום שידע שעושה שידוך עם סיכון שיתפרק ועל דעת כן התחייב. מאידך, השידוך ודאי מתבטל אם יש טענת 'מקח טעות' מצד אבי הבחורה, משום שהבחורה אינה יכולה להתחתן אם אביה לא מסכים ולא ישלם את החתונה והבחור אינו יכול להתחתן אם אין עם מי.
כל מקח שנתבטל לא מגיע לשדכן גם מצד השני מדין יורד או נהנה כיון שאין כאן שום מקח . חוץ אם הבת בעצמה ביקשה מהשדכן להציע אז יש לדון מצד פועל
אם כל צד החיוב של הבחורה הוא מדין 'יורד' ולא מדין 'פועל', אכן מסתבר שלא ניתן לחייב אותה במקרה זה, גם לדעת האבני נזר, משום שלכתחילה היא לא הייתה אמורה ליהנות משידוך זה שאביה מתנגד בתוקף (בשונה מאם השידוך היה אמור להתקיים ובהמשך נוצרה סיבה חדשה שהוא התבטל, שמשמע מתוך הסמ"ע בסוף סי' קפה והגר"א שם ס"ק יג שיש חיוב לשלם אף מדין 'יורד').
יש לציין שאף שאף אם לא ביקשו מהשדכן להציע, אם ביקשו ממנו בהמשך כל בקשה שהיא, יש חיוב לשלם מדין 'פועל'.
כמו כן, ייתכן שאף האבני נזר מודה לערך ש"י שאם המחותנים מסרבים לשלם לא ניתן לפנות לחתן ולכלה. משום שהשדכן עבד על דעת להשתלם מההורים (עיין ש"ך חו"מ סי' קטו סק"י). וכל חידושו הוא שההורים משלמים עבור ההנאה של המאורסים ולא עבור ההנאה של עצמם שילדם התארס.
כתבתם ש"כדי שתהיה טענת 'מקח טעות' צריך שאדם סביר היה חוזר מהשידוך אם היה יודע על המצב."
המצב היום שאנשים מפחדים לשמוע על כל הצעת שידוך שיש בה אלמנט של לקיחת כדורים (גם אם אחד ל8 אנשים בעולם לוקחים את אותם כדורים כי- למה להכניס ראש בריא למיטה חולה) גם אם בפועל זה לא מפריע כלל לשגרת החיים
לכן העיקרון על אדם סביר שחוזר בו משידוך צריך לדון מתי מודדים דבר זה שהרי מלכתחילה יתכן שכל אדם היה חוזר בו מהצעת שידוך כזו אך בדיעבד בהתחשב בגיל הבחורה (25+) וברמת ההצעות שפוחתות והולכות ובנוסף לכך שלרוזמה של הבחורה הזו יתווסף "ביטול שידוך" יתכן שהרבה אנשים מיושבים היו שמים על כף המאזניים את ההצעות שינתנו לאחר ביטול השידוך ולא מבטלים
לכן צ"ע האם להחשיב כמקח טעות דבר זה
ב. הבחורה שסיפרה לאימה על הבעיה והיא ואימה החליטו לשמור בסוד מהאב עד לאחר הווארט,,, וכי אם היו מתחתנים ולאחמ"כ האב היה שומע מהמקרה ופועל לגירושי הזוג וכי השדכן היה צריך להחזיר את הכסף?!
וכי האמא אינה צד בנישואי ביתה ?!
ומדוע השדכן צריך להפסיד רק משום שהאמא יידעה את האבא למחרת הווארט?
וגם הטענה שטענתם ש"הבחורה אינה יכולה להתחתן אם אביה לא מסכים ולא ישלם את החתונה" וכי לא שמענו על זוגות שהתחתנו ללא אבא ולפעמים גם ללא אמא וללא מכר וגואל, וחיים את חייהם בנחת ואושר ??
מי קבע שהערובה לחיי נישואין מאושרים הם רק אם האבא יסכים לנישואי ביתו
(כפי שכבר הבנתם לא מדובר בנישואי קטנה שהאב זכאי בקידושיה)
א. אכן כך. תלוי כיצד היה נוהג אדם סביר במצב זה (גיל וכו').
ב. באמת צ"ע מה יהיה אם הגירושין היו מצד 'מקח טעות'.
האימא אינה לא הנהנית העיקרית ולא המשלמת בד"כ, כך שלא ניתן לומר שסמכו עליה שהיא תשלם. השדכן לא הפסיד מכך שהאימא לא הודיעה עד למחרת הווארט, שהרי גם אם הייתה מודיעה רגע לפני הווארט, השדכן היה טורח אותה טרחה ולא היה מקבל כלום.
האבא אינו חייב לתת מה שהבטיח במקרה של 'מקח טעות' מצידו, הבחורה והאימא לא הבטיחו כלום, חוץ ממה שהבחורה הסכימה להתחתן. כך שאין מקום לקיים את השידוך, אלא אם כן צד החתן מוכן לשלם את כל ההוצאות. גם במקרה זה, הבחורה יכולה לטעון שיש אומדנא דמוכח, שאם הייתה יודעת שאביה יסרב בתוקף, היא לא הייתה מתחייבת להתחתן בניגוד לרצונו.
השאר תגובה