שלום רב לרבנים הגאונים שליט"א!
אדם שתופס את בקבוק הבושם הסינטטי [לדעת הרב עובדיה והרב בן ציון אבא שאול והרב משה לוי זצ"ל שמברכים עליו מיני בשמים דלא כפסקי תשובות. והשש"כ הסתפק]בידו כשהוא פתוח במצב של התזה האם צריך לברך מיני בשמים או דווקא כש המי בושם גלויים [רק אז נקרא ריח שיש לו עיקר]? והאם כשהבושם על ידו או צווארו בשיעור טופח ע"מ להטפיח צריך לברך מיני בשמים או לא?
בברכה,
תשובה:
שלום רב
לא ברור לי מנין לקחת לברך על ריח סינטטי העשוי מחומרים כימיים, דברי האור לציון בח"ב פי"ד סעי' לח אמורים במפורש על ריח שבא מעצי או עשבי ריח, אלא שחידש שהברכה היא למרות שהם מעורבים במים, ומדין טעם כעיקר כפי שכתב שם, אבל ריח הבא מתמציות כימיים אינו נחשב לכלום לכאורה. אשמח למקורות נוספים.
לעצם שאלתך מסתבר שמותר לברך לפני שמתיז מן הריח.
מרן הרב עובדיה יוסף זצוק״ל פסק (חזון עובדיה ברכות, עמוד שיג), וז״ל ״ריח טוב של בושם המיוצר בזמנינו מחומר סינטטי שאין בעצמותו ריח טוב מכל מקום יש לברך עליו בורא מיני בשמים״. והוסיף להרחיב שם בהערות
וכתב אולם למעשה נראה לי שאין לחוש כלל לדבריהם, ויש לברך על מי בושם בורא מיני בשמים, ולא אכפת לנו על עיקר מי הבושם מאין באו, אם מדבר שמברכים עליו ברכת הריח או לא, שהרי כתבו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, "שמן זית שכבשו או שטחנו עד שחזר ריחו נודף, מברך עליו בורא עצי בשמים", אף על פי שמעיקר הדבר לא היה בו ריח טוב אלא מחמת כבישתו וטחינתו. ושכן כתבו והגאון רבי חיים פנחס שיינברג ז"ל. וכן כתב הרה"ג רבי משה לוי ז"ל
השאר תגובה