שלום,
קידושין ע. כיוון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה.
האם זה נפסק להלכה?
מה נכלל במלאכה בנושא זה?
האם גם במלאכת מצווה קיים דין זה? שהרי דובר בגמרא על עשיית מעקה.
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב,
הדין הזה נפסק בשו"ע (חו"מ סי' ח' סעי' ד'): "אסור לדיין להתנהג בשררה וגסות על הצבור, אלא בענוה ויראה. וכל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור, שלא לשם שמים, אינו רואה בן ת"ח, לעולם. וכן אסור לנהוג בהם קלות ראש, אף על פי שהם עמי הארץ. ולא יפסיעו על ראשי עם קודש. וצריך שיסבול טורח הצבור ומשאם. ומצוה על הצבור לנהוג כבוד בדיין, ויהיה אימתו עליהם, וגם הוא לא יתבזה ולא ינהוג קלות ראש לפניהם, שכיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לו לעשות מלאכה בפני שלשה, כדי שלא יתבזה בפניהם, וקל וחומר שאסור לו לאכול ולשתות ולהשתכר בפני רבים".
בגמרא שם משמע שר' נחמן עסק בבניית מעקה, כלומר לצורך מצווה מותר. אולם ברמב"ם (סנהדרין פרק כה הלכה ד') וגם השו"ע שם לא הזכירו כל סייג בהלכה זו. וראה בישועות יעקב שם (סק"ג) שכתב שגם לצורך בניית מעקה אסור. ועי' עוד בשערי תשובה (או"ח סי' תרכה) שהביא בשם כמה אחרונים שלצורך מצוות בניית סוכה מותר.
וראה בביאור הלכה (סי' רנ ד"ה כי זהו כבודו) שהביא את הסוגיא הזו, על הגמרא שהובאה שם על האמוראים שטרחו בהכנות לשבת: "ובזה מיושב הא דאיתא בקדושין דף ע' דר' נחמן עסק בעצמו במצות מעקה ששם הוא דבר שהכל יודעיז בעת שהוא עוסק שהוא מצות ד' משא"כ באבדה בעת שהוא מטפל בה אין הכל יודעין מזה ולכן אפילו אם ירצה להחזירו ברבים ויודיעם שהיא אבידה ג"כ פשרתו התורה מזה כנ"ל". כלומר, מדבריו נראה שהכל תלוי אם זה נראה כאילו הוא עושה מעשה מצווה אז זה מותר. אולם אם אין זה נראה שהוא עושה מצווה אסור.
