האם מותר לגנוב ממטבח הישיבה או לקחת שני מנות וכיו"ב. והאם בפורים יכולים לצאת יד"ח בצלחת של הישיבה או שזה לא שלו עד שאוכלו.
תשובה:
שלום רב,
אם הישיבה מקפידה שלא לקחת, בודאי שאסור לקחת, מה הספק? הם הבעלים להחליט על סדרי ונוהלי הישיבה בכל התחומים.
לשאלתך האם מיד שכאתה נוטל את האוכל זה נעשה שלך או רק כשאתה אוכל. הפוסקים נקטו שמיד כשאתה לוקח ביד זה נעשה שלך, ראה שו"ת מהרי"ט ח"א סי' קנא, ועוד פוסקים שהסבירו שהוא קונה ע"י קנין יד. ראה כאן בהרחבה.
ב"ה
תוכן שאלתי הוא עמוק יותר. ודאי שאסור לגנוב השאלה היא האם הוא עובר על איסור גזילה שסו"ס אין להנהלת הישיבה שום בעלות על אוכל הישיבה אלא זה של הבחורים. אסור לקחת אבל תוכן ענין גזילה הוא להוציא מרשות הנגזל ואינו. בשבט הלוי כתב שהאוכל הוא של הראש ישיבה אמנם באגר"מ כתב שהוא של בחורים. לענ"ד כהאג"מ שאין לר"י בעלות אלא יש לו דין גזבר. עיי"ש. יישר כח.
אם זוהי השאלה, לכאורה אין להנהלת הישיבה אלא דין של גזבר, ולא בעלים. הם לא יכולים לסגור את הישיבה ולקחת את הכסף לעצמם. הכסף שייך לבחורים, אלא שיש להם סמכות גורפת להכל כולל להחליט מי הם הבחורים של הישיבה. ראה בקבילות יעקב ב"ק סי' מד, וכן נראה שכן דעתם של שאר פוסקי זמנינו עיין שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סימן ח' דן בהנהלה של ישיבה שרוצים לפטר את מנהל הישיבה וכתב שם בין דבריו "ואף אם התנו כך בפירוש הא הוא התנאי על שניהם וכיון שצד השני הוא ממוסד שהתובעים הם הגבאים של המוסד שלא היה רשות לעשות תנאי כזה שיהיה פסק דין שלא כדין התורה דהא אפשר שבשביל תנאי כזה היה מפסיד המוסד ממילא בטל התנאי גם לגבי הצד השני, ולא דמי למה שרשאין גבאים להסכים על פשר שהוא משום שהרבה דברים א"א לירד לעומק הדין וגם בהרבה פעמים איכא חיובי שבועות וכדומה שמוכרח לעשות פשר והוי כאילו נמנו בתחילה ע"מ שיוכלו לעשות פשר בין ע"י עצמם בין ע"י בי"ד אבל לפסוק דין שלא כדין ע"ז ודאי אין להם רשות" עכ"ל. [ועיין שו"ת חתם סופר חו"מ סו"ס קיב]. ומבואר שהנהלת המוסד דינם כשלוחים ולא כבעלים. וכן מבואר דעת הגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי יו"ד סימן רג ד"ה אך, והגרש"ש קרליץ זצ"ל בשו"ת עטרת שלמה סימן עה סק"ה, וכן דעת הגר"נ גשטטנר שו"ת להורות ח"ג עמ' קמה-קמו שדינו רק כשליח ואם לב"ד יש חשש שהכסף לא יגיע לבעליו היינו לומדי אותו מוסד צריכים למנות להנהלה עוד מנהל שידאג שיגיע הכסף לבעלים האמיתיים. ראה עוד בספר משנת יוסף להגר"י ליברמן על הלכות בית הכנסת עמוד רה-רו. [וע"ע מש"כ הגר"ח פלאג'י בשו"ת חקקי לב חו"מ סימן א' ד"ה עוד אחרת בדבר המקדיש נכסיו לישיבה שאין התלמידי חכמים של אותה ישיבה יכולים למחול לו על ההקדש הזה].
אמנם בשו"ת מנחת יצחק ח"י סימן ק-קא מסתפק אם ראש ישיבה דינו כבעלים או כאפוטרופוס עיי"ש לגבי פדיון פטר חמור שנולד לממון של הישיבה וכתב שם דאם דינו של ראש הישיבה כבעלים חייב בפטר חמור. אך לכאורה אין ספיקו של המנחת יצחק מוציא מידי ודאי של כל אלו.
יחד עם זה, יש לעיין בשאלתך, משום שאם אדם חיצוני שלא מהישיבה יקח ממטבח הישיבה ללא רשות, ודאי תסכים שזה גזל גמור. אמנם לא מהראש ישיבה, אבל מהישיבה עצמה. ואם אך, מדוע שאם בחור עצמו לוקח ללא רשות שלא ייחשב לגזל גמור, אמנם הוא חלק מהבעלים, אבל אין לו רשות לקחת ונמצא שהוא גוזל את שאר הבעלים. לא כך?
השאר תגובה