אדם שרופאיו חברו לגופו צינור שמנקז את השתן מתחת לכליות אל מחוץ לגופו לתוך שקית איסוף, (הוא אינו חש כלום , הצטברות השתן נעשית מאליה)
מתי עליו לברך ברכת אשר יצר?
תשובה:
שלום רב.
הכרעת הפוסקים, שאדם במצב זה מברך ברכת אשר יצר בכל פעם שמחליפים את שקית הניקוז או את הצינור, אז בדרך כלל פעולת המכשיר מופסקת. ומלבד זאת מברך ברכה זו בבוקר בסדר התפילה.
מקורות:
שו"ת הר צבי ח"א סי' ו, נשמת אברהם ח"א סי' ז סעי' א, שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' צד, שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' א.
האם יש הבדל בין קטטר (שמחובר למקום היציאה הטבעי)
ובין נדון דנן שהצינור יוצא מהגוף בשלב מוקדם יותר – לפני הכניסה למערכת המעי הדק
יש בהחלט מקום לומר שבאופן זה הוא פטור לגמרי מברכה זו. הגרש"ז אויערבך פוטר מברכה זו חולי דיאלזיה, כיון שמנקים גופם באופן שעליו לא תיקנו חכמים לומר את הברכה, ואפשר שכך הוא גם כאן, וצ"ע.
השאר תגובה