אשמח לשמוע את דעתכם ומראי מקומות לשאלה שהתעוררה היום בבית המדרש.
יהודי שקנה כלי, שיוצר במפעל בבעלות חברה בע"מ, שבעלי החברה הם גויים, יש לדון אם הוא חייב טבילה, ואם אפשר לברך על טבילתו.
והספק הוא מכמה סיבות.
א. ישנו נדון בפוסקים אם לחברה בע"מ יש דין בעלות, מאחר ואין "חיוב אישי" – "שעבוד הגוף" על חובות והתחייבויות החברה. אם נאמר שהחברה היא "אישיות משפטית", הרי היא לכאו' אינה גוי, והכלים שיצרה אינם חייבים טבילה.
ב. הגוי בעצמו, בעליה של החברה, מודה שהכלי לא שלו אלא של החברה. אם בדיננו הודאה כזו מוציאה את הכלי מרשותו של היהודי (אודיתא), מדוע שלא תוציאנו מרשות הגוי?
ג. בדיני העכו"ם הרי הכלי לא שייך לגוי, אלא לחברה, ומדוע זה לא יועיל להפקיע מבעלותו, לגבינו.
תורף השאלות הנ"ל. התורה חייבה טבילה כלי שנקנה מגוי. אם אין גוי שטוען שהוא המוכר של הכלי, מהיכי תיתי לחייב את הכלי בטבילה.
ד. האם מחלוקת לגבי אחד מהשאלות הנ"ל, או תשובה לא מוחלטת, תגרום תשובה של ספק ברכות להקל.
ה. האם ספק אם המפעל הוא בבעלות חברה בע"מ, או חברה רגילה, ישנה את התשובה?
תשובה:
שלום רב.
שאלתכם נידונה בארוכה בס' טבילת כלים להרב צבי כהן פ"ב סעי' א, ושם הובאה הכרעתו של הגרש"ז אויערבך שיש לברך על טבילת כלים שיוצרו ונמכרו על ידי חברה בע"מ. וכדבריו נראה שפסק בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' לט, וכן נראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' קצא. וע"ע בהרחבה בס' שירת יונה עמ' קיב. הבעיה הנוספת שקיימת היא שהרבה חברות ומפעלים יש בהם שותפות ישראל על ידי מניות, וכמעט ולא ניתן לברר זאת, וכבר האריכו בדין זה הפוסקים.
