לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א
הסתפקתי באוכל פת תוך כדי הליכה מחוץ לבית היכן יברך ברכת המזון.
ויש לדון בזה משני דברים-
א. האם יכול לברך תוך כדי הליכה אפילו שצריך לברך מיושב, ובזה פסק השו"ע בסימן קפג סעיף יא דאם ממהר שרי, אבל יש לדון שמא עדיף שיברך מיושב כשיגיע למחוז חפצו.
ב. מצד שפת צריכה ברכה במקום אכילתו, ונפסק בסימן קעח סעיף ד דהוא גם בהולכי דרכים, ובסימן קפג לא מתייחס לזה.
תודה רבה, ושתזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
תשובה:
שלום רב.
ראשית יש לציין שאין ראוי לאכול פת בהליכה במקום שיש אנשים נוספים כמפורט כאן.
כאשר אוכל בדרך יכול לברך תוך כדי הליכה, אך אם יכול ותהיה דעתו מיושבת אם ישב ויברך יעשה כך. ואף שפת צריכה ברכה במקום האכילה, אך אם האכילה היתה בדרך יכול לברך גם בדרך.
מקורות:
מה שכתב בסי' קע"ח סעיף ד' אינו סותר למה שפסק בסי' קפ"ג סעיף י"א כיון שבשניהם פסק שההולכי דרכים יכולים לברך בסיום אכילתם במקום שנמצאים בו, רק שבסי' קע"ח דיבר שמברך בעגלה בזמן הנסיעה, ובסי' קפ"ג הוסיף שאם אכל בהליכה יכול גם לברך תוך כדי הליכה, אך בשניהם הדין הוא שיכול לברך במקום שסיים לאכול אף אם התחיל במקום אחר כאשר האכילה היתה באופן של הולכי דרכים.
תודה על התשובה.
אבל עדיין לא הבנתי למה בסי' קפג חשיב ברכה במקום סיום סעודתו, והרי מברך תוך כדי הליכה וא"כ רק תחילת הברכה במקום שאכל אבל המשך הברכה אינו במקום שאכל כלל?
הסברא היא שכאשר אוכל בדרך אין לו מקום קבוע כלל וממילא אינו צריך לברך דווקא במקום סיום הסעודה, ובסי' קע"ח מדובר באדם שאכל בשני מקומות שצריך לברך במקום השני כשם שהולכי דרכים מברכים במקום השני.
השאר תגובה