אדם מצונן שאינו יכול להריח באפו, כיצד ינהג לגבי ברכת בשמים בהבדלה?
תשובה:
אם מוציא את בניו הקטנים שהגיעו לחינוך יכול לברך כדי להוציאם (אך גדולים אינו יכול להוציא כדין כל ברכות הנהנין).
ואם מסופק אם מריח או לא יכול להריח לפני הברכה לבדוק אם יכול להריח ולברך.
מקורות:
בשולחן ערוך סי' רצ"ז סעיף ה' כתב שמי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אלא אם כן מוציא את בניו (והוא שם כותב שהוא הדין אם מוציא את מי שאינו יודע, אך הביא המשנה ברורה שם ס"ק י"ג שכל האחרונים חולקים על זה ודווקא את בניו הקטנים יכול להוציא משום חינוך כדין כל ברכות הנהנין), ובמשנה ברורה שם כתב שכוונת השולחן ערוך לאדם שאין לו חוש הריח, ובכף החיים ס"ק ל"ד כתב בשם ההלכות קטנות (חלק ב' סי' קפ"ד) שהוא הדין אם הוא מצונן ומשום כך אין הריח עולה למוח. ומה שכתבנו שיכול לבדוק אם מריח, עי' בכף החיים סי' רט"ז סק"ג בשם החסד לאלפים ועוד.
