מה הדין כשאדם תובע לבית דין בעל ואשה יחד, והנתבע אומר לבית דין שאשתו רוצה להתדיין בבית דין אחר, והדין הוא הלך אחר הנתבע. רציתי לשאול האם יקבלו את טענתו, או שיכולים לחייבם לדון ביחד במקום מסויים, כדי למנוע מהתובע לרדוף אחר שניהם בשני מקומות ויתכן אף שיהיו פסקי דין שונים וכו'?
תודה רבה.
תשובה:
לכאורה שאלה זו תלויה במחלוקת פוסקים בטעם הדין של 'הלך אחר הנתבע', ולדעת רוב הפוסקים (וכן מנהג בתי הדין) כשרואים שהנתבע משתמש בכוחו לבקש בית דין אחר רק בכדי לטרטר ולהכביד על התובע, ניתן לכפות אותו להתדיין בבית דין פלוני, והכל כפי ראות עיני הדיינים בשעת מעשה.
מקורות:
ביסוד הדין של הלך אחר הנתבע נאמרו כמה סברות בדברי האחרונים דעת המהר"י בן לב בשו"ת ח"ג סי' צ"ז שתקנה זו היא לטובת התובע שכתב וז"ל מנהג קבוע בכל המקומות שיש קהלות מרובות שהתובע הולך אחר הנתבע ואינם מחלקי' בין שיהיה הנתבע עשיר או עני או אוהב או שונא לנתבע משום דכך הסכימו והוה ליה כאילו קבלוהו עליהם והתקנה הזאת נראה שתקנוה משום שהיחיד הוא מוכרח ונכנע לפני הב"ד של הקהל שלו מה שלא יכנע אם יגזרו עליו זולתם ע"כ. ולטעם זה יש לדון אם יכול התובע לומר שלא ניחא לו בתקנת חכמים ומסתבר שבאופן כללי היכא שהמנהג פשוט שהולכים אחר הנתבע אין יכול התובע לומר כן, אך בכה"ג שהנתבע מהטל בו ומשתמש בדין זה כדי לטרטרו לכמה בתין דין לכאורה יוכל לומר התובע אי אפשי בתקנ"ח.
המהרי"ק שהוא מקור דין זה ברמ"א בשורש כ"א כתב הטעם שנוהגים כן כדי שלא יוכל איזה תובע להזמין לעיר רחוקה עשיר מעיר אחרת ואותו עשיר כדי שלא יצטרך לבוא לעירו של התובע יתפשר עמו גם אם אינו חייב לו על פי הדין ונמצאת מדת הדין לוקה.
המהרשד"ם חו"מ סי' ז' כתב הטעם בדין זה כדי שלא יתקוטטו התובע והנתבע בית דין של איזה מהם חשוב יותר, לכך הכריעו שהולכים אחר הנתבע להפחית המריבות.
ונראה שלטעמים אלו אם נראה לבית דין שטענת הנתבע לדון במקום אחר אינה מחמת גופם של דברים אלא כדי לטרטר את התובע ממקום למקום, נראה שיכולים בית דין לכופו לדון במקום מסויים ואינו יכול להפרד מאשתו.
אך לטעמו של הגר"א בביאורו סי' י"ד ס"ק י"ח שכתב הטעם משום מאן דכאיב ליה כאביה וכו', והיינו דמאותו דין של המוציא מחברו עליו הראיה שמחייב את התובע להביא ראיות, מטעם זה יכול נמי לומר לתובע שרוצה לדון בבית דין פלוני והתובע צריך לבוא אחריו. ולכאורה לטעם זה גם בנידון דידן יכולה האשה לטעון כן מכל טעם שהוא כיון שהתובע צריך לרוץ אחריה להוכיח כדי להוציא אותה מחזקתה.
