הואיל ובחו"ל עושים יו"ט שני של גלויות בגלל ספיקא דיומא מדוע לא עושים שבת שני של גלויות ומדוע לא סופרים שתי ספירות כמו שנוהגים להזכיר בתפילת מוסף [מספק אומרים קורבנות של שני ימים] וכן מדוע לא עושים יום כיפור שש"ג?
תשובה
שלום וברכה
1. מה שעושים בחו"ל שני ימים יו"ט הוא משום שיו"ט זה דבר שתלוי בתאריך של חודש, ובזמן בית המקדש שהיו מקדשים את החודש על פי הראיה, שליחי בית דין היו יוצאים ומפרסמים לכולם מתי חל ראש חודש, כדי שידעו באיזה יום חל יום טוב, ובני חו"ל שגרים רחוק מארץ ישראל, השלוחים לא היו מספיקים להגיע איליהם ולומר להם מתי חל ראש חודש, והם לא היו בטוחים אם עיברו את החודש הקודם או לא, וממילא הם לא ידעו באיזה יום חל היום טוב, ולכן מספק היו נוהגים שני ימים של יו"ט, אבל שבת אינו תלוי כלל בתאריך של חודש, ואין לזה שום קשר לב"ד, ואף אחד אינו מסופק מתי זה שבת, וכולם יודעים מתי זה יום ראשון ויום שני ושבת, ולכן לא שייך בכלל לעשות שני ימים של שבת מספק.
2. שאלה זו כבר שאלו הראשונים [עיין בבעל במאור ובר"ן בסוף מסכת פסחים] שהקשו מדוע אין סופרים בחו"ל כל יום שתי ספירות, כלומר בלילה השלישי של פסח, שזה מוצאי יום טוב בחו"ל יספרו שתי ספירות, היום יום ראשון בעומר היום יום שני בעומר, וכן הלאה, ותירצו שמכיון שכל מה שסופרים ספירת העומר זה משום זכר בעלמא, לכן לא החמירו כל כך לספור מספק שני ימים בחו"ל, עוד תירצו שאם יספרו כל יום שתי ספירות, נמצא שבחג השבועות עדיין יספרו היום 49 ימים בעומר, וזהו סתירה לחג שעושים אותו חול וסופרים בו ספירת העומר.
ועיין בדבר אברהם ח"א סימן ל"ד שהאריך בעניין, ומזכיר שם עוד סברא שספירה רק בדבר ברור אבל כשאדם סופר בדרך ספק אינו נחשב ספירה.
[ובאמת שיש נפקא מיניה לאדם שיש ספק איזה יום היום לעומר האם הוא יכול לספור מספק היום יום שני בעומר היום יום שלישי בעומר, ועיין שם בדבר אברהם שהוכיח מדברי הראשונים הנ"ל שיכול לספור מספק וספירה מספק נחשבת ספירה, מזה שהם לא תירצו על בני חו"ל שאינם סופרים שתי ספירות משום שספיקה בדרך זו אינה נחשבת ספירה].
3. ביום הכיפורים לא תיקנו חכמים לעשות ב' ימים טובים מפני שיש שיבואו לידי סכנה, והיא גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, (שאילות דרב אחאי מו, מאירי ר"ה כא,א וריטב"א ר"ה יח,א). אמנם במשך הדורות היו שהחמירו על עצמם לצום ב' ימים וכתב הרמ"א (תרכד,ה) שאין לנהוג בחומרא זו משום דיש לחוש שיבוא לידי סכנה. וביאר המ"ב שבאמת מדינא אין לחוש דהיום אנו בקיאים בקביעת המועדים, ואין עושים יו"ט שני רק משום מנהג שנהגו אבותינו, וביום כיפור לא נהגו אבותינו לצום, ואם כן למה ננהג כן.
ראשית , יישר כח
ובנוסף, אם כל הסיבה ליו"ט שש"ג הוא מפני השלוחים שלא יספיקו להגיע לולה מדוע צריכים לנהוג בחול יו"ט שש"ג בחג השבועות הרי חג השבועות לעולם יחול 49 יום לאחר חג הפסח נמצא איפוא שאין כאן מקום לספק כלל?
כתב הרמב"ם בהלכות קידוש החודש פי"ג ה"ג שמן הדין רק יום טוב ראשון של סוכות היה צריך לעשות ב' ימים, כיון שגם בשמיני עצרת וגם בפסח כבר היו מספיקים השלוחים להגיע, אבל כדי שלא לחלוק במועדות התקינו לעשות ב' ימים בכל המועדים אפילו בשבועות. וברש"י עירובין לט,ב ד"ה וכן משמע שגם בשבועות היה ספק מתי נקבע ר"ח ניסן ומשום כך עושים גם בו שני ימים, ובאבודרהם בפירוש תפילות הפסח כתב בשם הרשב"א גם כן שבמקומות רחוקים מאוד היה ספק מתי נקבע ר"ח ניסן.
אבל ממרחרת השבת זה לא ממחרת השבת אלא ממחרת פסח שזה חל לפעמים באמצע השבוע השאלה באיזה שבת זה מדובר
לא הבנתי את שאלתך ולמה היא קשורה במאמר הנ"ל.
אני שאלתי על התשובה של הרב
נכון שלגבי שבת אין לאף אחד מחלוקת מתי זה ואם היינו מתחילים לספור אחרי שבת הייתי מבין למא בחו"ל לא סופרים יומיים על אין ספק
אבל אנחנו הרי מתחילים לספור אחרי חג פסח שזה כן בספק מתי זה אז למה שבחו"ל לא יספרו יומיים
לא שמת לב לשאלת השואל, שאלתו הראשונה היתה שבכל שבוע נעשה יומיים, שבת שני של גלויות…
אה
אז אני שואל איך את ספירת העומר סופרים בחו"ל בוודאות כמו בארץ ישראל ואין ספק בזה
הרי מתחילים לספור אחרי פסח והרי פסח זה ספק מתי זה
עסקנו בזה בגוף התשובה בהרחבה…
זה לא ענה על השאלה של הספירה.
בין חורבן בית ראשון לחורבן בית שני, היו עדיין יהודים בגולה.
הם, ככל הנראה, עדיין שמרו שני ימים טובים של גלויות וספרו את העומר בצורה שונה לזו שאנו סופרים כרגע.
למה לא השאירו את מנהג הספירה של אז?
למה יום טוב שני השאירו, ואת הספירה לא?
משתי הסיבות שהזכירו הראשונים… כנ"ל. אן בגלל שהיןם זה רק זכר או בגלל המלתא דתמיהה שיהיה בזה בחג השבועות..
לומר את שם השם לשוא, לברך ברכה לבטלה ביום טוב שני של גלויות ולקרוא מוסף בלי סיבה לא יותר חמור מהסיבות של למה לא סופרים ככה יותר?
אני חושב שכן.
אם זה היה נכון, אז איך עושים קידוש ביום טוב שני של גלויות? זה לא שאלה, כי אם כך התקנה אז יש חיוב לברך… לכן הוצרכו לתירוצים הנ"ל.
לא הבנת אותי.
אני לא מתווכח על למה אנחנו לא סופרים כמו בעבר.
אני אומר שבגלל שאנחנו לא סופרים כמו בעבר, אין לנו סיבה לשמור שני ימים טובים, כי הסיבות שהבאתם ללמה לא סופרים כמו בעבר הם פחות חמורות מאלו שאני הבאתי למעלה ללמה לא צריך לשמור יום טוב שני.
זה לא נכון, כי ברגע שיש חיוב דרבנן לשמור יום טוב שני אין כאן ברכה לבטלה, כמו שחכמים יכולים לתקן לברך על הדלקת נר חנוכה הם יכולים לתקן לומר קידוש ביום טוב שני, אף שאין חשש דאורייתא בזמנינו וזה נטו תקנת חכמים.
השאר תגובה