האם יש מנהג כיום למכור זכויות בשטר בלבד, כגון מי שמגיע לו שכר תיווך חלק בקרקעות יכתוב שהוא מוכר אותם עוד לפני שקנאם.
האם כאשר התחייב לבנות ולמסור את הדירה שעליהם חלה ההתחייבות, כיוון שהנתה"מ בסי' ס' חי' יז כתב שאי אפשר להתחייב לקנות ולתת, ושמא לגבות שאני כי יש לו בזה כבר שעבוד.
ובכלל מה ההבדל בין השתעבד דבר שלא בא לעולם שפסק ברמ"א ר"ט שמועיל, שהשעבוד חל על האדם, לבין להתחייב לתת דבר שלא בא לרשותו, שהחיוב בינתיים עליו.
והאם יש חולקים בכך, כי הם כתבו בחוזה שיקוים כפי איזו דעה שתקיים אותו, בתודה בראש.
תשובה:
שלום וברכה! (וסליחה על האיחור הגדול במתן התשובה)
שאלה זו תלויה במחלוקת הקצות החושן והנתיבות המשפט שם בסי' ס' סעיף ו', שלכו"ע ניתן להתחייב לדבר שלא בא לעולם כמבואר בשולחן ערוך שם, ולענין אם יכול לחזור בו דעת הקצות החושן שאינו יכול לחזור בו כיון שהחיוב הוא על הגברא והגברא קיים בעולם (כמובן בתנאי שעשו קנין כמבואר שם). אך לדעת הנתיבות המשפט שם יוכלו שניהם לחזור בהם כיון שהדבר שעליו חל הקנין לא נמצא עדיין בעולם.
והחילוק בין התחייבות לבין שיעבוד שבסי' ר"ט הביא הרמ"א מחלוקת בזה אם מועיל שיעבוד לדבר שלא בא לעולם, כתב הקצות החושן שם לבאר שבהתחייבות כיון שנתחייב גופו הרי גופו ישנו בעולם, מה שאין כן בשעבוד שאין על הלוקח לשלם בעד התחייבות המוכר, אם לא שנשתעבדו הנכסים עצמם, וכיון שהנכסים לא באו לעולם, אין השעבוד חל עליהם ויכול הלוה לחזור מהשעבוד.
ומצד סיטומתא אם מועיל בדבר שלא בא לעולם נחלקו בזה הראשונים, ויש הפוסקים שאם יש מנהג ברור לקנות גם דבר שלא בא לעולם מועיל לכו"ע (יעוי' בפתחי תשובה רא,ב), וראה כאן בעלון המשפט גליון 34 עמודים 5-6 מה שהביא בענין זה.
ומה שכתבו בחוזה שיתקיים לפי איזה דעה שתקיים אותו, לכאורה אין זה מועיל, מפני שאם יש הסוברים שאין שייך קנין לדבר עתידי זה, לא יועיל אפילו אם נכתב בחוזה שיועיל לפי הדעה שתקיים אותו. אך יתכן שצד אחד לא יוכל לומר קים לי כהדעות שלא חל הקנין, כיון שהתחייב לנהוג כהדעות שחל הקנין.
