הטיית הנר של שעווה – מדוע אין בה איסור בישול?

שאלה:

בס"ד שלום וברכה, יש לי שאלה קשה לע"ד, ולא מצאתי שמדברים בזה האחרונים, טלטול הנר של שעווה בעודו דולק, לכאורה בזה אם מונח על מגש, ואני צריך את המגש (אם לא היה בכוונתי שהנר ידלק בשבת ורק ששכחתי), במקרה זה מותר לטלטל את הנר *של שעווה, שזה טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, ומותר. בכך שמרים את המגש בעוד הנר דולק, ומנערו במקום שבטוח, והנר נופל ובכך רשאי להשתמש במגש. רעו ג ס"ק לא. וכן רעז ג. וכל זה דווקא בנר של שעווה ולא של שמן. מפני שבשמן א. צריך לשמן הנוטף (ולכאורה אם לא צריך לו, אלא רק לא רוצה שהשמן יטנף את המפה, יהיה מותר שהנר נכבה) ב. נושא של כיבוי, שאי אפשר בשמן שהנר לא או יכבה או יבער יותר. ומאלו הדברים אסרו טלטול הנר של שעווה בעודו דולק ואסרו טלטול השמן , והכל "בטלטול מהצד" . והשאלה: הרי הרמבם כתב מפורש וזה מוסכם, רמבם שבת ט, ו "המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכות עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל. וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב. וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל. כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל." אם כן לגבי טלטול נר השעווה, הרי עינינו רואות שכאשר מטה את הנר לצד זה או אחר שורף את השעווה (הדונג) ומדוע לא הזכירו איסור בישול? וגם אם תאמר שזאת מלאכה שאינה צריכה לגופה, שלשו"ע שטז ח, / שלד כז האיסור מדרבנן, ולא כדעת הרמבם שאוסר מהתורה, וגם אם תאמר חצי שיעור שלדעת רשי, והמ"ב שיח א ס"ק א, זה מהתורה, וגם לאלו שסוברים כדעת הרב עובדיה זצוק"ל שכתב שחצי שיעור מדרבנן מ"מ מה משנה לן, שהרי זה איסור מדרבנן. וגם בכיבוי השמן כתב מרן "יתחייב משום מכבה" אע"פ שכתב המ"ב שזה מדברנן (רסה א) . והשאלה מדוע לא אסרו טלטול הנר של שעווה משום שמבשל את הדונג והשעווה? ואם תאמר שזה דבר שאינו מתכוון שישרוף את השעווה בצד, אין זה אמת אלא וזה פשוט שכאשר מטה את הנר הרי שאיזור ההטייה נשרף יותר.

תשובה:

השאלה אכן מענינת, ברור אגב שזה דבר שאינו מתכוין וזה גם מקלקל וגם לאיבוד, אלא שלטענתך מדובר בפסיק רישא, וצריך להיות דינו ככל פסיק רישא בדרבנן שדנו בו הפוסקים אם מותר או אסור, ולמעשה יש להקל בזה על פי דברי המשנה ברורה בתחילת סי' שיד מכמה אחרונים שכאשר הוא פסיק רישא בדרבנן ומקלקל והמלאכה נעשית כלאחר יד – מותר, ראה שם במשנה ברורה בהרחבה רבה.