הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ד ניסן ה'תשע"ט

שאלה:

שלום רב. מטיילים בחו”ל שלא עלה בידם להגיע לבית כנסת עם ספר תורה בשעות הבוקר אלא רק בשעת הצהריים, האם מותר להם בימי שני וחמישי וראש חודש לקרוא בתורה בצהריים את הקריאה של שחרית כרגיל? אם כן, מתי בדיוק: אחרי מנחה, אחרי אשרי שלפני מנחה, או לגמרי לפני אשרי (כדי שיהיה ניכר שאינו חלק מתפילת מנחה)? יש הבדל אם מדובר בעשרה שעדיין לא שמעו את הקריאה או אם מדובר ברוב מניין שטרם שמעו? תודה רבה.

תשובה:

הפוסקים דנו האם התקנה של עזרא היתה קראית התורה בשני וחמישי באופן כללי, ולאו דוקא בבוקר. או שחלק מהתקנה היתה לקרוא בשחרית. ראה בהרחבה בשו”ת יביע אומר (או”ח ח”ד סי’ יז). שהרחיב בנושא, וצידד שלא להתיר לעשות זאת אלא במקרה של אונס שאנשים נקלעו למצב שאין להם יכולת לקרוא בבוקר מכל סיבה שהיא, שבאופן אקראי מותר להם לקרוא בשעת מנחה.

לכן, אם יהיו שישה שלא שמעו קריאת התורה אתם יכולים בהחלט כך לעשות, יש פוסקים שסוברים שבימים שני וחמישי ומנחה של שבת די בשלושה אנשים לבד, וכן נהגו כמה מגדולי הדורות, אך, להלכה, אין לקרוא בתורה אא”כ לפחות שישה אנשים מתוך העשרה לא שמעו עדיין קריאת התורה, ויש שהחמירו להצריך עשרה.

הייתי עושה לגמרי לפני אשרי.

מקורות:

בעיקר דין זה, נסתפק החיי אדם, האם חיוב קריאת התורה חל רק על ידי התקבצות עשרה אנשים שלא שמעו קריאת התורה, וממילא, אין מקום לקרוא בתורה בפחות, או שחיוב זה חל גם על יחידים. להלכה, כתב בביאור הלכה סי’ קמג ד”ה בפחות בשם גדול אחד, שאם היו שישה אנשים שלא שמעו קריאת התורה יכולים לצרף עמהם עוד ארבעה ולקרוא, וכן פסקו באשל אברהם סו”ס פט, ובשו”ת מהרש”ם ח”א סי’ קעה וח”ב סי’ צז, וכן כתבו רבים מהאחרונים. בס’ כף החיים ס”ק ג כותב בשם הגר”ח פלאג’י שצריך רוב הניכר – שבעה אנשים.

אולם, בס’ ערוך השולחן שם סעי’ ובשו”ת בנין שלמה סי’ לה, פסקו שאין לקרוא בתורה אא”כ יש עשרה אנשים המחוייבים בקריאתה, וכן פסק בשו”ת אגרות משה ח”א סי’ כב, וידוע שכך נהג הגרי”ז מבריסק.

בשו”ת פרי השדה ח”ב סי’ צז מחדש כדבריכם, שבימים שקוראים שלושה אנשים לעלות לתורה די בשלושה מחוייבים ויצרפו עמהם עוד שבעה שכבר שמעו, וראה שו”ת מהר”י אסאד סי’ נא שכך נהג בעצמו בשעה שהיה על אם הדרך ולא היו עמו אלא שלושה אנשים המחוייבים בקריאה. וכן הובא בס’ לקט החדש ממנהגו של בעל ערוגת הבשם.

2 תגובות

    דוד:

    תודה. אמנם לפי ניסוח התחלת התשובה, נדמה שאולי משהו שלפני זה הושמט. גם אשמח לדעת האם העיקרון שניתן לקרוא בתורה כל היום מקובל על כולם או שמא יש דעות המגבילות, עד חצות או סוף זמן תפילת שחרית.

    רבני בית הוראה:

    לא הושמט כלום, הבאתי מהגר”ע יוסף שהביא מחלוקת אם עד חצות או כל היום והקל בשעת הדחק כל היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *