שאלה:
שלום כבוד הרבנים. רציתי לדעת האם ישנו הבדל בין מכירת החמץ שנעשית בסופרים והמכולות ה"רגילות", זאת אומרת רשתות גדולות כמו שופרסל ומגה באיזורים לא חרדיים אשר נוהגות למכור בשר בכשרות רגילה (לא בד"ץ) ועוד כל מיני מוצרים בכשרות רגילה – לבין מכירת החמץ המתבצעת במכולות ה"חרדיות" המצויות בעיקר באזורים חרדיים שמוכרות רק בשר בד"ץ וכשרויות מהודרות. האם ניתן (למי שסומך על מכירת חמץ באופן עקרוני) לסמוך על מכירת החמץ של הרשתות הפחות "אדוקות"? תודה
תשובה:
שלום וברכה
באופן כללי כאשר בעל החנות הוא אדם חרדי המבין את הנושא של החמץ ומבין שהמכירה היא דבר רציני ותקף, אזי יש יותר לסמוך על המכירה. אינני אומר שכאשר הוא חילוני אין לסמוך על המכירה, אבל זה פחות מהודר, כי אמנם זה תקף בכל מקרה מבחינת הלכה כי חתם על השטר, אבל יש שמפקפקים ואומרים שכאשר ברור שהוא לא מבין וזה נראה לו טקס דתי ואם הגוי ירצה לממש את המכירה הוא לא יתן לו – זה לא רציני, אבל מעיקר הדין ודאי יש לסמוך, ההבדל הוא רק בהידור וכאמור.
