שאלה:
בס"ד בחור שחזר בתשובה והגיע לגיל בוגר מעל 40+ שומר שבת כשרות וכו… לכיוון דתי – לאומי כיפה סרוגה. האם מותר לסרב להצעת שידוך של בחורה מסורתית ( כלומר הולכת עם מכנסיים מתחזקת בשבת ומוכנה לטבול במקווה .כיסוי ראש קשה לה ולא מעוניינת) האם לסרב להצעות כאלה? האם החטאת הרבים שלה קשורה גם לבעלה לעתיד? או שזה ביינה לבין הבורא בלבד… לתוכן השאלה. האם מותר להתחתן עם חילוניה/ מסורתית מתחזקת על מנת להנצל מאוננות. ( כמובן ויש מציאת חן וכו… והתפשרות על מקווה כשרות ושבת. צניעות הביגוד לא מעוניינת כיסוי ראש לא מעוניינת). האם מותר בגיל מתקדם על פי רוח היהדות להתחתן ולא להיות לבד… וכו… תודה ולהתייחסותך.
תשובה:
שלום ידידי, הכאבמבצבץ מבין שורותיך ואני מבין מאוד את יסורי הבדידות והרצון להקים בית, אבל חלילה חלילה להקים בית עם אשה שאינה רואה עין בעין איתך את הדברים העקרוניים בחיים שהם תכלית קיומינו ויסוד ביאתנו לעולם! אני לא נכנס כאן לעצם השאלה ההלכתית, שהרי אשה שאינה מבינה בעצמה את ענין המקווה ועושה זאת רק בשבילך, היא כלל לא נאמנת לומר שביצעה את הליך הטהרה כהלכה, כך שאסור לך לחיות איתה, וכך גם לגבי כשרות וכו', אבל הנושא העיקרי הוא שאחת מהשתים, או שתתפשר בעצמך ותרד בדרגותיך הרוחניות, או שתבוא בבית לקונפליקטים קשים והבית לא יזרום כמו שצריך! זה חד משמעי, אי אפשר לחיות בשני קטבים! בחוץ זה נראה כך, האהבה כביכול מחפה וכו', אבל הריגוש של החידוש מסתיים והחיים על כל מורכבותם מתחילים ושם חד משמעית זה נתקע באין ספור הזדמנויות בחיים. הבית צריך להיות מוקם בין שני אנשים שיש להם עקרונות דומים ורואים את החיים בצורה די דומה, וכך הבית יהיה מנוף לעלייה קשר אמיתי וחיבור. לא כך!
שיהיו בשורות טובות בקרוב, הנסיון קשה, אבל לפום צערא אגרא, ובעזרת ה' תראו ישועות.
שבת שלום ומבורך.
מקורות:
שלום רב. לכן שאלתי לגבי ההתפשרות. ממקום של איפוק וחסך לבטאות את הייצר המיני יום יום. האיפוק המיני הוא מחסור וחולשה לכל רווק. האיפוק אולי משקיט את הייצר. ( סוג של בריחה מהדבר האמיתי והטבעי). בנוסף יסורי מצפון… נפילה של רווק ללא אישה היא על אבנים וסלעים… לא דומה החיבור עם אישה בין מסורתית או חילוניה… העיקר להביע את הייצר בצורה הכי טבעית שאפשר. רווקות זה האפשרות להגיע לעברות קשות. אישה זה חומה…. אני לא מכיר רווקים או מגדולי ישראל שהגיעו לאן שהגיעו מתוך רווקות. ולתוכן השאלה החיים לא וורודים ולכן חשבתי על להתפשר היות ואין מושלם. ובגילאים 40 פלוס לא הייתי אומר שזה ברכה להיות ללא אישה. ולכן חייבים להתפשר. כי האיפוק הוא על חשבון אישה ילדים וגידולם. מתי לדעתך בן אדם בגיל 40 פלוס ייתחתן ? וכי קל לאישה להקלט בגילאים כאלה?? ולכן ההתפשרות היא על בחורה צעירה שיכולה ללדת 25 עוד נערה באופיה וזה חשוב. הזמן מרכיב חשוב מאוד בנישואין. זו מצווה שהייתה צריכהלהיות בגיל 18. ושיש עיכוב כזה זו ברכה?? האם להמתין עוד זו ברכה?? וכי אדם יודע מה ילד יום? ואם ימות? נמצא שלא השאיר בעולם ילדים בכלל. אני מניח שאתה יורד לסוף מחשבתי…:) אני לא מנסה לשכנע אותך לתת אישור על נישואין עם חילונייה אלא המציאות על פנייה שאני צודק שבזמן רץ וצריכים להתפשר כי במצב כזה זה וודאי לא ברכה. . ומה עם זקנה? אנחנו לא נעשים צעירים..
אני בהחלט מבין היטב את הקושי שאתה עובר וליבי עמך, אבל נישואין הם לא הפתרון, באופן כללי הדרך לפתור קשיים אינה באופן של יצירת קשיים חדשים חמורים מהראשונים… ובכלל כל גורם לירידה רוחנית חלילה פסול בהחלט. יש להרבות בתפילות ולצפות לישועת ה' בדרך הראויה. בשורות טובות.
השאר תגובה