עירוב חצרות / עירוב באיזור חילוני

רבני בית ההוראה
י"ג שבט ה'תשע"ט

שאלה:

1. מה מועיל עירוב החצרות שרב השכונה עושה אם יש בבניין שלי מחללי שבת בפרהסיא וגויים?
2. האם במצב כזה מותר לי לטלטל מביתי לחדר המדרגות ?
3. איך בכלל זה מועיל שרב השכונה יעשה בשביל הבניין שלי עירוב חצרות אם הוא לא גר בבניין?

תשובה:

שלום וברכה

בדרך כלל כאשר עושים עירוב שכונתי או עירוני עושים גם עירוב חצרות, כיון שעל ידי העירוב נחשבת כל העיר מורכבת מרשויות היחיד ללא רשות הרבים או כרמלית כלל, כך שכשם שבנין מסויים יכול לעשות עירוב חצרות כך העיר כולה יחד יכולה לעשות עירוב חצרות, זה בקשר לכך שהוא אינו גר בבנין שלך. לגבי זה שיש חילונים או גויים בעיר, המנהג היה שסומכים על כך שמקבלים רשות או שכירות מהמשטרה או גורם אחר שיש לו רשות להכנס לבתים, וזה כבר נחשב שיש לרב עצמו תפיסת יד בכל הבתים ודי בכך לצורך העירוב. כמובן זה אינו מהודר כל כך אבל על זה סמכו. בשכונות חרדיות בירושלים וכדומה הפרידו את העירוב העירוני ועשו עירוב שכונתי כדי להרויח את הנקודה הזו.

מה שראית שיש אנשים רבים שעושים עירוב חצרות בבנין שלהם, הוא משום שאינם רוצים לסמוך על העירוב העירוני או השכונתי שיש במקומם, מחמת סיבות שונות של חוסר פיקוח שימוש בהקלות שונות חילונים וכדומה, אבל מי שסומך על העירוב המקומי מונח בזה גם עירוב חצרות כללי ואינו צריך לעשות שוב לבנין שלו עצמו.

כמובן שאם לא סומכים על העירוב אכן כדבריך אדם שאינו גר בבנין לא יוכל להניח עירוב עבור דיירי הבנין הזה, כיון שהעירוב מחוץ לבנין…

מקורות:

על הדיון בענין זה והשיטות השונות, ראה ארחות שבת ח”ג עמ’ קסא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *