לתרומות לחץ כאן

דבר גוש בכלי שני – בישול בשבת

שאלה:

בס"ד
שלום, האם חתיכת בשר שהורדה מכלי ראשון דינה ככלי ראשון?
ז"א אם הורדתי אותה מהאש היא הופכת להיות תולדות האש ויש בכוחה לבשל ולכן אסור לשבור עליה ביצה או לשפוך עליה מרק… ?
אבקש מהרב לצרף מקור במשנה ברורה או בכל ספר שאוכל לקרוא את הדין

תשובה:

שלום וברכה

בחתיכת בשר שיצאה מכלי ראשון הנדון קצת מוגדר שונה בפוסקים, זה נקרא "דבר גוש". כלומר, אף שכלי שני אינו מבשל אלא רק קלי הבישול כמו ביצה או פת, דבר גוש יש שהחמירו שהוא שומר את חומו יותר, בשונה מנוזל [כשחותכים תפוח אדמה חם הפנים שלו לוהט], ולכן דינו ככלי ראשון שמבשל כל דבר.

מקורות:

משנה ברורה סימן תמ”ז ס”ק כ”ד

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה, האם נ״מ שכל גוש שיורד מכלי ראשון ההגדרה שלו תולדת האור?

    ואם כך לכאורה אסור לתת על הגוש ( בשר, או דג או ביצה חמה, או תבשיל חמין שיש בתוכו חתיכות בשר קטנות), אסור לתת עליו כל רוטב נוזלי, או תבלין טחון, או טחינה, וכו..

    ואם כן, כיצד זה שרק דבר גוש יש לו בעיה ודבר נוזלי חם אין לו?

  2. תולדות האור זו פשוט הגדרה לא מדוייקת… גם כלי שלישי ורביעי הוא תולדות האור וגם כלי ראשון שאינו על האש הוא תולדות האור, זה לא הנושא כאן, אלא שיש תולדות האור שמבשל ויש תולדות האור שכבר אינו יעיל לבישול… ואכן על דבר גוש לא נותנים דבר שאינו מבושל, אם הוא אכן עדיין חם בחום שהיד סולדת בו. וגם דבר מבושל קר נוזלי לא נותנים [ידוע הנדון של הגר"מ פיינשטין על קטשופ על בשר רותח, שדן לומר שזה לא נקרא לח אלא דבר יבש כיון שהוא נאכל קר, ומותר, ויש שחלקו]. דבר נוזלי חם אם הוא בכלי שני אינו מבשל אלא את קלי הבישול כיון שהדפנות מצננות ואין בו כח לבשל [יש בזה דבר מעניין, שבכלי ראשון, אפילו שהנוזל רק 50 מעלות, יש בו כח לבשל, ובכלי שני אפילו הוא 80 מעלות כבר אין בו כח לבשל כיון שהוא כל הזמן מצטנן עוד בגלל הדפנות של הכלי שהם קרות]..
    כדאי ללמוד קצת ספר שמירת שבת כהלכתה את כללי ההבדלים בין הכלים כדי לקבל קצת את המושגים והרעיון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל