שאלה:
שלום.
מזרקת יין שבנוייה משמונה צינורות מחוברים לבסיס ואחד מהקנים נסתם. האם מותר בשבת לפתוח את הסתימה?
האם הדין משתנה אם כל שמונת הצינורות סתומים?
בתודה
תשובה:
שלום וברכה
אני מניח שאתה מדבר על כלי שמוזגים דרכו לכוסיות ולא למזרקה באדמה, באופן זה אין איסור, הליכלוך אינו מבטל ממנו שם כלי וזה פסולת בעלמא. גם במזרקה גדולה המחוברת לקרקע, אם היא מוגבהת וניכרת ולא חלק מהקרקע כמו הצנרת בבית, יש להקל.
מקורות:
ראה ארחות שבת פרק ח הערה לח.
שלום כבוד הרב שליט"א
תודה על התשובה.
אכן אני מדבר על מזרקת יין שמוזגים דרכו לכוסיות לקידוש וכו
לגבי שאלתי על הציור כשהמזרקת היין סתומה בכל הקנים ואי אפשר להשתמש בה כלל:
ההיתר המובא באורחות שבת פרק ח הערה לח מדובר בצינור המחובר לבית והסתימה אינה מהודקת היטב וכתוב:
"ודעת הגרש"ז זצ"ל … אפשר להתיר היות והצינור דבר הניכר לעצמו והפסולת לא נדבקה בו באופן גמור אלא הוי כבקבוק שפיו נסתם דמותר לפתוח את הסתימה"
והרי הצינור בפסק זה הוא מחובר לבית ואינו כלי ואולי יש לומר שהגרש"ז זצ"ל מדמה את הצינור לבקבוק סתום מצד שכשהסתימה אינה חזקה מותר לפתוח את הסתימה.
אבל – כשהמזרקת היין סתומה בכל הקנים – היא כלי מקולקל שאי אפשר להשתמש בו וכשפותח הסתימה-האם זה מתקן כלי?
וראה גם משנ"ב ס"שיד סק"מח שאסור מדרבנן לסתום נקב החבית שמחזי כמתקן – ואפילו אין היין יוצא שעדיין מתקן הכלי אלא דעל הנקב מלמעלה שאינו בו משום בנין מותר כשלא ממרח.
וראה ארחות שבת פ"ח ס"סד הערה צז וגם משנ"ב ס"שיז סק"כ שם כתוב המחזיר שרוך לנעל – אפילו ללא חשש שמא יקשור – אסור כשיש טורח משום מתקן מנא.
תודה
בעיני זה עדיין רק ליכלוך, ולא משנה אם כולם מלוכלכים או לא, ולא הבנתי את החילוק ל בין צינור שמחובר לכלי לגוף הכלי, הכל כלי אחד.
כוונתי היא: בתשובת הגרש”ז זצ”ל מדובר בצינור המחבר את הכיור המטבח לצנרת הבית ובאמת הצינור הוא חלק מצנרת הבית ועוד שהסתימה אינה חזקה ואינה מחוברת לצינור. ולא רק זה אבל צנרת הבית עצמה עדיין עובדת וגם הכיור שימושי להניח כלים וכו
לעומת זאת: כשקני המזרקה סתומים – ומשקה אינו יכול לזרום. הכלי אינו שימושי כלל ליעודו ועיקר שימושו התבטל וכשמשחרר הסתימה (ע"י מחט וכו) אני חושש לתיקון כלי.
לדעתי הסברא הפוכה, כי תמיד בבנין בכלים הוא הרבה יותר קל מבני בבית.
השאר תגובה