פועל שלחצו עליו לעבוד במחיר זול האם מותר לו לחזור לאחר שהסכים.

שאלה:

בחודש אלול האחרון ניגש אלי אדם שעשיתי לו בעבר עבודת עימוד לחסידות מסוימת,  והרווחתי עליו סכום יפה לפי סיכום שהסכמנו בינינו כשניגש אלי הפעם אמר לי שהוא רוצה שאני יעשה לו עבודה של עימוד עם טקסט אחד בעמוד, במחיר נמוך, והסכמתי תוך כדי עבודה הוא התחרט על מה שביקש ואמר שבעה"ב שלו רוצה עבודה של כמה טקסטים בעמוד במחיר של כרבע ממה שלוקחים בשוק, כי יש לו מישהו שעושה לו במחיר כזה רק שכרגע אין לו זמן, ואמר שישלם לי כמאתים שקל פיצוי על מה שכבר עשיתי, והסכמתי ואז הוא ראה את המחיר הנמוך ואמר שיש לו עוד ספר… והסכמתי וכל זה, כי בפעם הראשונה לקחתי מחיר יפה. וכדי לעשות את זה הייתי צריך לשבת אתו כמה לילות כמעט ללא שינה ובסוף לא הסתדר לנו לעשות לפני ראש השנה, והוא אמר שהוא מחכה לי ולפני כמה זמן התקשרתי אליו ואמרתי לו, מה בגלל שראית אותי חלש, הצעת לי כזאת עבודה נצלת אותי ולכן הסכמתי אני לא מוכן בשום אופן למחיר הנמוך הוא שאל אותי: האם אני חייב לך משהו עכשיו? אמרתי לו, לא. ואז התנתקה השיחה האם יש לי רשות להתנהג כך? או שאני חייב לעמוד בסיכום שביננו אפילו שהייתי בחולשה, והוא זיהה וניצל

תשובה:

הגמרא ב"מ עז' אמר רב פועל יכול לחזור בו בחצי היום אף שהתחיל לעבוד כבר חוזר בו הפועל ואין מפסיד את השכר שעבד כבר, ובגמרא מחלקת פועל חוזר בו אולם קבלן החוזר בו אם בעה"ב הוזק שצריך לשלם יותר לגמור את העבודה מקבל הקבלן פחות כסף ומשלים השוכר לפועל הגומר את המלאכה . והטעם כתב רש"י[1] בין שכירות התירה תורה לפועל לחזור באמצע עבודה שלא יהיה כעבד, אולם קבלן אינו עובד אלא עבור עצמו ועל כן לא התירה לו התורה לחזור בו.

וכן פסק בשו"ע[2] התחיל הפועל במלאכה, וחזר בו בחצי היום, חוזר, ואפילו קבל כבר דמי שכירותו ואין בידו לשלם לבעל הבית, יכול לחזור בו והמעות חוב עליו, שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה), ולא עבדים לעבדים.

ובקבלן פסק השו"ע[3] קבלן החוזר בו וכדי לגמור את המלאכה צריך הבעלים לשלם לפועל השני יותר כסף מפחית משכר הפועל הראשון ומשלם לפועל השני שמחמת שחזר בו הקבלן הפסיד בעל הבית.

ומהו הגדרה של עבודה מהו פועל ומהו קבלן מבואר ברמ"א[4] על פי דברי הגהות ממוני אדם שהשכיר את עצמו שצריך לעבוד בזמן מסוים דינו כפועל אולם השכיר את עצמו לעבוד עבור מסוימת כגון ללמד ספר או חצי ספר דינו כקבלן כיון שאינו מוגבל לעבוד בזמן מסוים. והטעם ביאר בסמ"ע [5] המשועבד לעבוד בזמן מסוים הרי כעבד לאותו זמן ועל כן דינו כפועל אולם קבלן שעושה עבודתו בזמן שחפץ העבודה שעושה אינה כעבדות.

ועל כן המתחייב לעמד ספר דינו כקבלן שהרי יכול לעשות מלאכתו בזמן שרוצה ואינו משועבד לעשות את המלאכה בזמן מסוים.

וכיון שכבר התחיל המעמד של הספר לעבוד אם חוזר בו המעמד ידו על התחתונה. ובאופן שהתיקרה העבודה ועל כן צריך השוכר לשלם יותר לפועל השני מנקים משכר הפועל הראשון ומשלמים לפועל השני. כתב הטור והסכימו עימו הסמ"ע[6] התיקרה העבודה וצריך בעל הבית לשלם יותר לפועל השני משלם לו השוכר על חשבון הפועל הראשון היינו עד כדי שכר הפועל ששילם לו הבעלים אולם אין הפועל חייב לשלם מכיסו אף שמפסיד בעל הבית.  ואם כן כיון ששינה את העובדה מעימוד של טקסט אחד לכמה טקטים הרי זו עבודה חדשה וכיון שלא קבל המעמד על העבודה השניה של עימוד כמה טקסטים שכר אין דין אינו צריך לשלם כל כסף מכיסו.

מבואר מדברי הטור והשו"ע שאין על הפועל חיוב להמשיך לעבוד אלא אם יש לבעלים הפסד מפצה הקבלן את בעל הבית מהשכר שקיבל עבור העבודה אולם אם לא קיבל הקבלן כסף אין לו ממה לפצות ואינו צריך לפצות מכיסו.

ועוד יש לדון על פי מה שהסתפק החקרי לב[7] אם נתן הקבלן לבעל הבית מחיר מוזל ועתה אינו מוצא פועל שמוכן לעבוד במחיר זול כזה האם דינו כהוקרה המלאכה או שמא כיון שקבע מחיר זול ולא השתנה המחיר בשוק לא הפסיד הקבלן את בעל הבית במה שחזר בו ואינו צריך לפצות אותו, והניח הדבר בצ"ע.

אומנם אם עשו קנין סודר או משך בעל הבית את כלי האמנות לשם קנין כתב הש"ך[8] בשם הגהות אשר"י חייב הקבלן לגמור את העבודה ואינו יכול לחזור בו. וכן פסק הנתיבות.[9] [10]

לסיכום המעמד שחזר בו אינו חייב להמשיך לעבוד בעבודת העימוד שאין חובה על קבלן להמשיך לעבוד אלא חייב לפצות את השוכרו אם מחמת ששכרו צריך לשלם יותר על עבודה זו. חיוב הפיצוי הוא משכר ששולם לו על חלק העבודה שכבר עבד, וכיון שלא שולם לו כסף אינו חייב לשלם כלל.

אלא שיש לבעל הבית השוכר את הפועל או קבלן החוזרים בהם זכות שיהיה לו תערומת כל החוזר בו, כמו שפסק שו"ע.[11] על כן ראוי לרצות את השוכר.

[1]ב"מ עז' ד"ה שאני ליה

[2] סימן שלג'  סעיף ב'

[3] שם בסעיף ד'

[4] סימן שלג' ה'

[5] שלג' ס"ק טז'

[6] ס"ק טז' וש"ך ס"ק כ"א'

[7] חו"מ חלק ב' סימן פ'

[8] בסימן שלג' ס"ק ד'

[9] בסימן קפא' ס"ק ד'

[10] ואם תפס השוכר ממון מיד הקבלן לדעת הסמ"ע טז' מועילה התפיסה ולדעת הש"ך ס"ק כ"א' והב"ח אין מועילה תפיסה.

[11] שלג' סעיף א'

הרבנים המשיבים : ר' אשר דזימיטרובסקי, הרב אברהם בוטרמן ור' גבריאל לומברד