שלום רב כבוד הרב.
אם הגבאי העלה לקריאת התורה מחלל שבת, האם מורידים את העולה מפני מצוות תוכחה או שאפשר שבעל הקרוא יכוון בברכות ובקריאה כדי להוציא את הצבור ידי חובה?
תשובה:
שלום רב,
לכתחילה אין להעלותו לתורה, בטח לא משבעה הקרואים, עדיף להוסיף עלייה אחרי שביעי ולהעלותו שם, אולם בשעת הדחק ניתן להעלות ואין חשש, ולא צריך להעלות אחר במקומו [אגב כאשר הוא מהשבעה הראשונים אין כל משמעות לכך שאתה מעלה עוד אנשים אחריו, כל הנידון הוא רק אם להעלותו לאחר שבעה קרואים]. ממילא אין לביישו חלילה ולגרום לכעס ושנאה.
מקורות:
בנוגע להעלות לתורה אדם שמחלל שבת בפרהסיא כבר הורה בעל האגרות משה (או”ח ח”ג סי’ כא – כב) שבמקרה שידוע שהוא כופר ועושה את מעשיו מתוך הכרה, איסור גמור הוא להעלותו לתורה ואין לענות אמן אחר ברכותיו. וכך נקט גם על שאר הכיבודים. אולם, אם ידוע שהוא מאמין במצוות אלא שהוא מחלל שבת לתיאבון, אף שיש להמנע מלכבדו באחד מכיבודי בית הכנסת, ניתן להקל בכך בשעת צורך גדול, כגון היארצייט וכיוצא בזה שיש חשש שאם לא יכבדוהו עלולים לבוא לידי מחלוקת.
נראה לי שהפוסקים כתבו גם שיש לחזור על הקריאה שקראו למחלל שבת בפרהסיא. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
ראה אגרות משה הנ"ל.
השאר תגובה