בס"ד
לכבוד רבני בית הוראה שליט"א,
שאלה: מעשה באחד שכותב ספר דקדוקי לשון עברית ועשאו על יסוד כמה ספרים בין מן רבנים קדומים ובין מחברים של זמנינו, אלא שהוא יותר הסתכל בהם כדי לבנות יסודו ולא באמת עשה יסוד ספרו על פי ספר אחד או ב'. ובין הדברים שהוא לקח רעיון לספרו באמת אע"פ שראה מה שכתבו מחברים אחרים הם בעצם לא של המחברים אלו אלא דברים של הלשון עברי ורק מצא חן האופן שיסדו בספרים. מ"מ הוא עשה משהו שיותר פשוט לאדם רגיל להבין וטחר לסדרו ובחקירות וכו' והסתפק בב' דברים:
א. האם יש בעיה של זכות יצורים על מה שלקח רעיון בדומה למה שראה בספרים אחרים? אע"פ שהם דברים לשוני סתם, ולפע"ד לא נראה מ"מ הוא שאל על זה.
ב. רוצה לדעת שמה שאומרים כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם אם קאי גם הדברים סתם של לשון העברי שמחבר פלוני כתב ואם יכותב משהו שדומה ושהרעיון לכאורה של המחבר אחר יש לו לומר בשם אומרו או זה רק על דברי תורה ממש?
תודה ברכה והצלחה,
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אין זכויות על רעיונות, אלא על דרך הביטוי (ניסוח). קטעים קצרים מותר להעתיק אף באותו נוסח. במקרה של ספק יש להיוועץ עם עורך דין המתמצא בנושא זה. ככל שהחוק מתיר, גם לפי הלכה מותר.
לכאורה החיוב לומר דבר בשם אומרו הוא על כל דבר שמביא כבוד או הנאה אחרת לאומרו ולא רק לימוד התורה. הרי מה שאסתר אמרה לאחשורוש בשם מרדכי לא היה דבר תורה. אבל כמובן שפרט קטן שאין בו לכשעצמו להביא כבוד לאומרו, אין חיוב לומר בשמו.
