שאלה שהגענו אליה מתוך הלימוד וטרם מצאנו מענה
תולעת שגדלה בתוך פרי תלוש ולא ריחשה דינה שהיא מותרת עם הפרי
מים שגדלו בתוכם שרצים שלא ריחשו מותרים ולא נאסרו משום שרץ
מה דין ביצי דגים טמאים למשל ששמו בתוך מים ואח"כ בקעו
האם יש להם דין שרץ או לא ? (הם לא ריחשו אלא בתוך המים)
מהי ההגדרה לדבר זה ?
אשמח למקורות, זה חשוב לנו מאוד
תשובה:
שלום רב
ביצי דגים טמאים כבר בשעה שהם ביצים הם אסורים באכילה, וכפי הכלל שבידינו שכל היוצא מן הטמא טמא, כך שודאי אין סיבה שאם יבקעו ישתנה דינן…
מקורות:
ראה רמב"ם מאכלות אסורות פ"ג הלכה ז.
אם נדייק בשאלה
תולעים שגדלות במים לא נוצרות במים. אין מושג של היווצרות יש מאין.
כנ"ל מה הדין אם שמתי למשל במים דג זהב ונולדו שם דגים ולא פירשו או כשהם קטנים עדיין או ביצים
האם זה אומר שהם מותרים (אגב המים כמובן) מצד שלא ריחשו ?
אני אומר שוב, מה שאמרו שדבר שרחש במים אינו אסור, הוא באופן שלולי שרחש לא היה כאן איסור [היה משהו מיקרוסקופי וכיוצא בזה], כאן הדג הטיל ביצים ויש בזה דין של כל היוצא מן הטמא טמא. הם מתייחסים לדג עצמו. הוא מוליד דגים נראים לעין שאסורים בעצם. מלבד זאת בדגים אין דיני שרצים.
מדוע דין זה לא דומה לאפרוח שנולד מביצת טריפה שמותר משום שהביצה נהפכה לפירשא בעלמא.
וה"ה כאן אחרי שהביצה נהפכה לפירשא בעלמא נוצר דג טמא שרבייתו במים של בורות וכלים שאין צריך בהם סימנים.
ועי' תוס' נדה דף נ עמוד ב ד"ה תרנגולתא שלכאו' כתב כעין זה.
שם האפרוח מעצם מהותו אמור להיות כשר רק שהוא בנה של תרנגולת שנטרפה, כאן הדג עצמו הוא בדין הוא סוג של אמו, אז למה שיחשב דג טהור?
אדרבה אני חושב שהתוס' אומרים בדיוק מה שאמרתי.
גם ביצת טריפה אסורה מאותו דין של היוצא מן הטמא טמא ולמרות זאת כיון שהביצה נעשית פירשא בעלמא הרי זה בריה חדשה והאפרוח מותר, ולפי"ז ה"ה גם בביצת דג טמא שאע"ג שהביצה היתה באיסור היוצא מן הטמא שטמא מ"מ מה שיוצא מן הביצה יש לו דין של בריה חדשה וכיון שלידתו בכלים לא נאסר.
ועוד שהרי ידוע היום שכל התולעים שבפירות וכד' הכל נוצר מביצים של זבובי הפירות וכד' ולמרות זאת מותר וע"כ מהטעם הנ"ל.
שם האפרוח שיוצא מצד עצמו ומצד כל סימניו הוא מין כשר. משא"כ כאן.
השאר תגובה