לכבוד הרבנים שלום רב. בליל שבועות האחרון האם היה מותר להוציא בשבת מאכלים לחממם על גבי הפלאטה כשהמטרה הלא רשמית היא לאוכלם בליל החג, האם בזה שכשיש לי אפשרות לאוכלם בשבת עצמה למרות שברצוני לאוכלם בליל החג שייך הדין של מכין משבת לחול?
תשובה:
שלום רב
כיון שהמטרה היא לצורך סעודת ליל יום טוב יש בזה איסור הכנה. הסברא שאתה מזכיר "הואיל ומקלעי ליה אורחים", והיינו שיתכן ואשתמש בזה בו ביום, נאמרה לגבי יום טוב עצמו ולא לגבי שבת, בנוגע לבישול יתר על הנצרך ולצורך סעודת שבת של מחר, ובנוגע לדין עירוב תבשילין, אבל לא במקרה ההפוך…
אמנם כן, אולם כל איסור הכנה הוא דווקא שהדבר ניכר שנעשה לכבוד היום הבא וכאן האם אפשר לומר לאדם איזה תבשיל יאכל ואיזה לא? ונאמר שכך הוא הדבר אם אדם יאכל מכל תבשיל ותבשיל האם גם זאת ניתן למנוע ולומר שיש כאן איסור הכנה? ונאמר שכך הוא הדבר מדוע לדעת פוסקים רבים מותר להפשיר לחם קפוא לכבוד היום הבא? מה ההבדל בין לחם קפוא שלא ניתן לאכילה שמותר להפשירו לבין תבשיל שכן ראוי לאכילה אלא שחסר רק חימום בלבד?
ראה במשנה ברורה סי' תרסז ס"ק ה בשם החיי אדם שהכנה קלה כמו הבאת יין ממחסן או הוצאת אוכל ממקפיא בעקרון אסורה אבל בשעת הצורך שאחרת יקשה עליו לארגן בעבר את הארוחה כיון שההפשרה לוקחת זמן, יש להקל כשעושה זאת בעוד היום גדול שלא ניכר שזה לצורך הערב. אבל סתם הכנה ללא צורך מיוחד החמיר בה החיי אדם.
האם זה לא בדיוק העניין שעליו אנו מדברים? הוצאת תבשילים הראויים לאכילה בעוד היום גדול ומחוסרים רק חימום ולא ניכר שעשו כן לצורך הלילה שהרי יש ביכולתו לאכול מהם בסעודה שלישית, ומי יאמר לו מה לאכול ומה לא? הרי זה בדיוק העניין ולכן נראה לי עפ"י הדברים הנ"ל שמותר לעשות כן וכמו שהתירו להפשיר לחם קפוא לצורך הערב אוכל מוכן לאכילה לא כל שכן?.
אם אתה מדבר על מאכל קפוא אתה צודק, אבל סתם מאכל שאין צורך מיוחד להוציאו עכשיו, אינו נכלל בדינו של החיי אדם.
השאר תגובה