שלום רב,
קניתי בחנות הלבשה בגדים במבצע בסך 300 ש"ח, החזרתי אותם וקיבלתי זיכוי.
הבעיה התחילה כשלא מצאתי כיצד לממש את הזיכוי, החנות הייתה יוקרתית, והבגדים היו מאד יקרים לדעתי, ולכן ניסיתי למכור את הזיכוי אך ללא הצלחה.
לפני תקופה יצרתי קשר עם בעל החנות שטען כי החנות עברה לעיר אחרת ובאפשרותי לנצל את הזיכוי בחנות ההיא.
למרות האבסורד שבדבר, ניסיתי לשלוח בעיר הזו מישהו שיקנה בשווי הזיכוי אך 'ההוא' לא מצא משהו, וגם לא מצא שם למי למכור את הזיכוי.
שאלתי היא: מצד דין תורה, האם עלי לרוץ ולהתרוצץ הלאה ע"מ שאמצא דרך לממש את הזיכוי?
תשובה:
שלום רב,
כפי שאני מניח לא מדובר ממקרה שהחנות הייתה חייבת להחזיר לך את מלוא הכסף (כגון אם יש פגם). גם לפי החוק לא מגיע החזר מלא, אלא 95% בלבד. אם כן, הסכמת החנות לתת זיכוי היא פשרה לצמצם את החוב הכספי לרכישות בחנות בלבד.
העובדה שהחנות עברה למקום אחר, הייתה ככל הנראה לאחר זמן רב שהייתה לך אפשרות לממש את הזיכוי מקום הקודם. זה שלא מצאת מה לקנות בחנות, או שהכל יקר מדי לטעמך, אינו מחייב את החנות להחזיר כסף במקום הזיכוי.
הייתי מציע לבקש מהחנות לתת לך אפשרות לפדות את הזיכוי תמורת פיצוי חלקי במזומן, אבל אינני חושב שבדין תורה אתה יכול לחייב אותם בכך.
תגובה לתגובת הרב:
החנות עברה לאחר חצי שנה ממועד הזיכוי, וטבעי הדבר שבחנות שמכנסיים לילד עולים לדוגמא 200 ₪, קשה למצוא תמורה לזיכוי. מה עוד שבחנות לא מסכימים בשום פנים ואופן למזומן. ועכשו, בקושי שנה מאז הזיכוי, יש להם רק מחסן בעיר אחרת שבו הם מציעים לי ע"פ תיאום מראש לקחת תמורה לזיכוי.
אני מבין את הבעתיות ואת ההרגשה הלא-נוחה. אבל, עם זאת, קשה לחייב את בעלי החנות להחזיר מזומן. אם הנידון היה אז בהחזרת הבגד, היה מקום לדון אם בעל החנות חייב להחזיר 95% במזומן כהוראת החוק. אבל לאחר שהלקוח הסכים לקבל זיכוי, יש לראות בזה כהסכמה ופשרה להחזרת הבגד בתנאים אלו והחוב של בעלי החנות מצומצם בכיבוד הזיכוי בלבד.
השאר תגובה