כבוד רבני בית ההוראה
ברכה ושלום עד העולם
1. מה דין ג'לטין (שמקורו מן החי) המשמש מרכיב חשוב בתעשיית המזון, כגון ממתקים חלביים, לכאורה אפ"ל עקב תהליך הפקתו – פנים חדשות באו לכאן?
2. האם שימורי ירקות/פירות (שעולים על שלחן מלכים) שעוברים תהליך פיסטור וריכוך באדים נחשב לבישול, נפק"מ לגבי בישול נוכרי?
בברכת כל טוב סלה
תשובה:
שלום רב
- בענין זה יש כמה חילוקי דינים: יעש שהורו, שאם הג’לטין במצבו כשהוא לפני הכנסה למאכל הוא פסול רק מאכילת אדם אבל הוא ראוי לאכילת כלב יש איסור גמור לאוכלו, אך אם הוא אינו ראוי לאכילת כלב והוא כמו אבק ממש, אין בכך איסור, וכן הורה בשו"ת הר צבי יו”ד סי’ פב. אך רבים מהפוסקים אוסרים גם באופן זה, כיון שלאחר שהג’לטין מעורב במאכל הוא חוזר ונהיה ראוי לאכילה, ראה מנחת יצחק ח”ה סי’ ה שקיבץ מדבריהם בהרחבה. וראה עוד ציץ אליעזר ח”י סי’ כה, ויביע אומר ח”ב סי’ יב. ותשובות והנהגות ח”ב סי’ שפא, שדנו רבות בשיטות הפוסקים בזה לכאן ולכאן, ויש שהורו היתר בזה לגבי תרופות המיוצבות על ידי ג’לטין.
למעשה לגבי מיני מאכל ממש נהגו כבר הכל להחמיר ולהשתמש רק בג’לטין מן הצומח או מבשר כשר, וכיום הדבר מצוי לרוב ואין כל בעיה להשתמש בו לבד.
עוד על הפקת הג’לטין שאינו כשר ראה כאן.
2. בענין זה קשה לתת הגדרה ברורה, כלומר, ברור הדבר שדבר הנאכל חי בישולו אינו אוסרו, אבל קטניות כמו חומוס תירס שעועית ואפונה צריכים בישול, ובזה, תירס אפונה ושעועית נחשבים עולים על שולחן מלכים כיון שמערבים אותם במאכלים מכובדים כמו אורז וכדומה, גרגירי חומוס פחות חשובים ולכאורה אין בכך בעיה, ראה ס' הכשרות עמ' תמח – תמט.
האם ניתן לערב ג'לטין שמקורו מן החי (כשר) במוצרים חלביים?
זה כמובן תלוי במקורות שבתשובה עצמה, אין חילוק בין בשר טרף לבשר וחלב לענין זה.
השאר תגובה