שלום לרב.
האם לאברכים הלומדים בכולל ומקבלים תשלום קבוע יש מעמד דומה לעובד מבחינת המחוייבות שלו כלפי המעביד, דהיינו האם חלות עליו חובות הלכתיות כלפי הכולל כמו עובד למקום עבודה – הקפדה על זמנים, השקעת כל זמנו בלימוד, אי בזבוז זמן על טלפונים או התעסקות אחרת שאיננה קשורה ישירות ללימוד וכדומה?
(השאלה איננה מצד ביטול התורה אלא מההיבט של החובה ההלכתית של האברך כלפי המעביד כמו עובד במקום עבודה, בפרט בכוללים המקפידים מאד על סדרים).
בהמשך לשאלה זו: אברך שאשתו עובדת ובשל כך חלות עליה חובות למקום העבודה ומגבלות של זמן – כיצד צריך לנהוג במקרה של צורך לעסוק בענייני המשפחה, כגון מחלת ילד – האם עדיף שהיא תיעדר מהעבודה או בעלה מהכולל? הדבר יכול להיות משמעותי כשהאישה מרוויחה שכר גבוה והפסד ימי עבודה שלה כרוך בהפסד כספי גבוה למשפחה, יחסית להפסד של הבעל האברך, ובדרך עקיפה עלול להשפיע על יכולת השקעת זמנו של הבעל בלימוד.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
לאברך חלים אותם כללים כמו לעובד, שהרי הוא מקבל שכר עבור הלימוד. במיוחד לדעת בעל שבט הלוי (ח"ח סי' שטו) שיש לראש הכולל מחויבות של של מעביד.
ככל שמלוא משכורתה של האישה היא קריטית לפרנסה, עדיף שהבעל ייעדר וידווח לראש הכולל על ההיעדרות. אבל, אם המשפחה תוכל להתפרנס גם כאשר האישה תיעדר מהעבודה קצת, עדיף שהאישה תיעדר. יש לציין שעל פי הלכה אדם שעובד כמה שעות שהן הכרחיות לפרנסתו ובשאר היום לומד, מוגדר כתלמיד חכם שתורתו אומנותו. עיין ש"ך חו"מ סי' קסג.
