בס"ד
מה בדיוק הנפק"מ (להינשא עם כהן) בין ספרדים לאשכנזים לעניין גט לחומרא בזוג שהיו "נשואים בנישואין" אזרחיים?
תשובה:
שלום רב,
ההבדל הוא בדין ריח הגט, השו"ע (אבה"ע סי' ו' סעי' א') הביא את הדין של ריח הגט המובא בגמרא ותו לא. הרמ"א שם הוסיף את דברי הרשב"א שהחמיר בדין ריח הגט כי גם אישה שקיבלה גט לחומרא משום שיצא עליה קול שהיא נשואה, למרות שמעיקר הדין לא היתה צריכה לקבל גט, בכל זאת היא אסורה לכהן מדין ריח הגט. כלומר לדעת השו"ע במקרה כזה אינה אסורה לכהן.
לגבי נישואין אזרחיים, ידוע הפולמוס שהיה לפני קרוב למאה שנה בענין נישואין אזרחיים, האם האישה צריכה גט לחומרא או לא. למעשה כבר עשרות שנים נהוג להצריך גט במקרה כזה אם לא במקום עיגון שהבעל מסרב לתת גט. לכן, מאחר שהאישה קיבלה גט לחומרא לדעת הרמ"א היא נאסרה לכהן. אפילו אם מעיקר הדין היא לא היתה צריכה לקבל גט.
עד כדי כך, שיש תשובה של הגרצ"פ פראנק זצ"ל רבה של ירושלים לפני יותר מיובל (שו"ת הר צבי אבה"ע סי עה) שהשיב לחברי ביה"ד הגדול בירושלים (הגר"י עדס, הגרי"ש אלישיב, הגר"ב ז'ולטי) על אישה שהיתה נשואה בנישואין אזרחיים, ורוצה להתחתן עם כהן, והיה שם מקום עיגון משום שהיה קשה לה מאד למצוא בן זוג מפאת מחלתה, לכן רצתה שיתירו לה להנשא ללא גט מבעלה הראשון כדי שתוכל להתחתן עם הכהן. ואכן התירו לה. למרות שיש כמה וכמה תשובות שם שלאחר גט מנישואין אזרחיים, היא אסורה לכהן.
