שלום רב.
האם יש מקום לחומרה של לקנות רק מוצרי חמץ שנאפו אחר הפסח ו/או לא לקנות מוצרי חמץ שהוחזרו למדפים גם אם בעל הבית ( ירא שמים ) עשה מכירת חמץ כדין?
או שאלו הן חומרות יתרות ?
תודה וכל טוב
תשובה:
שלום רב
מעיקר הדין אין בכך כל חשש. מקורה של חומרה זו היא מדברי הגר"א שהחמיר על עצמו מחשש שמא הגוי לא התייחס ברצינות למכירה וכו'.
שתי סברות יש מחמתם נהגו להקל בכך: א. מעיקר הדין שטר המכירה תקף גם אם הגוי לא התכוין לכך. ב. איסור חמץ לאחר הפסח הוא קנס על שפשע ולא ביער את החמץ ולא ניתן לקנוס אדם שנהג כפי הנדרש ממנו על פי ההלכה.
אף על פי כן יש שמהדרים היו לצרוך חמץ שנאפה לאחר הפסח, לחשוש לדברי הגר"א הנ"ל.
צריכים לדעת כי לדעת רבים זו חומרא יתירה, ולכן מערכות הכשרות השונות אינם מקפידות על כך.
ראה כאן
א. מה המקור לדברי הגר"א
ב. אם דבריו כמו שכתבתם שרק בגלל ששמא הגוי לא התיחס ברצינות למכירה נמצא שכיום שעל פי החוק זה נחשב קנוי לו גם בע"כ א"כ אין כלל מקום לחומרא זו ומדוע בכז מחמירים?
אין "מקור" לדברי הגר"א, שהרי מעולם לא פקפק במכירה שמקורה בתוספתא בפסחים, אלא שעורר את החשש האמור, והוא מקור חשוב בפני עצמו לחשש זה.
זה שהחוק נותן תוקף למכירה זה אכן תיקון גדול [שאינו קיים בכל נוסחאות המכירה, אולם בשארית ישראל ניסחו אכן חוזה מיוחד כזה] אולם עדיין אין ברירות שזה מועיל אם נניח שיש אומדנא ברורה שהגוי לא מתכוין ברצינות, כך שאולי על פי החוק יש מכר אולם על פי דין תורה עדיין יש לפקפק…
א. סליחה על אי הבהירות בשאלה אך כוונתי איפה הובאה חומרא זו בשם הגר"א
ב. מדוע יש לפקפק הרי אם יתנגד אפשר לכפות עליו לשלם אחר שחתם ומה מועיל רצינותו לעצם המכירה?
ג. האם המכירה של העידה החרדית גם כך?
א. בס' מעשה רב.
ב. אם על פי הלכה אין תוקף למכירה, לא נוכל לאכוף עליו את דין המלכות כיון שזהו גזל.
ג. למיטב ידיעתי לא. כלומר, לא מוזכר במפורש בשטר שהוא תקף על פי חוקי המדינה, וממילא הדבר ניתן לפרשנות השופט שנקל להבין שפרשנותו תהיה שמדובר בטקס דתי.
חשוב להבין, גם אם לא התכוין ברצינו והמדינה לא מכירה בתוקף השטר, אם האומדנא אינה ברורה ועל פי דין תורה המכירה קיימת, די בזה לקיום חובה זו, כך שלא באנו חלילה לערער על המכירה אלא רק להסביר את חומרת הגר"א.
סליחה על אי ההבנה אך מדוע יש צד לומר שעל פי ההלכה אין תוקף למכירה אחר שחתם דדברים דבלב אינם דברים ואם על פי ההלכה אי אפשר בכ"מ לכופו לשלם מה התועלת במכירה ואם בכז יש צדדי חשש שמפריעים לחשושו לכל גר שמתגייר כדין שמא באמת לא וכי לשיטת הגאון אין גרות ב100 אחוז לעולם??
כ"כ אשמח מאוד לדעת היכן אפשר לראות חוזה מכירה של שארית או העידה וכדו'
הדגשתי, שכאשר יש אומדנא מוכחת שהוא אינו מתכוין למכירה טאז יש פקפוק, כיון שבאופן זה הוא לא דברים שבלב.
ידידי הגאון רבי עובדיה יוסף טולידאנו מרבני בית ההוראה ודיין בבית דינו של הגאון רבי אשר וויס הוציא לאחרונה ספר מקיף ביותר על דיני מכירת חמץ בשם "משפט המכירה", בסופו הביא עשרות נוסחאות של שטרות ביניהם אלו שאתה מחפש. הספר מומלץ ביותר לכל מי שמתעניין בנושא, דומני שטרם יצא ספר בסדר גודל דומה על ענינים אלו.
תודה לרב על התשובות אך עדין לא ברור לי, אם באמת יש באותו הגוי היושב לפני הבי"ד אומדנא דמוכח שהוא שלא רציני או חשד לזה מדוע הם מוכרים לו?? ואם אין להם כזאת אז שוב איזה הו"א יש לחשוש במכירה זו? דא"כ וכי בכל גירות ובכל דבר נחשוש ונאמר שמא המציאות היא באמת לא כפי שהיא כעת בפני בי"ד??
אכן מדובר בהרחקה יתירה שאינה מעיקר הדין, וגם הגר"א אליבא דדינא לא פקפק על המכירה, אלא נהג חומרא בעצמו.
השאר תגובה