אם שאלתי שאלה רב מסויים והתשובה לא התאימה לי עד כמה אני מחוייב לפסיקתו של הרב הזה ?(אם אפשר מקורות) תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
אסור לשאול שאלה אחת שני רבנים, אך אם אומר לרב השני שהראשון פסק לאיסור מותר, ודבר זה תלוי בשאלה הנשאלת, אם השאלה היא על דבר מסויים, כגון על תרנגול אם הוא כשר או טרף או על מראה של נדה וכדו' והרב הראשון פסק לאיסור אסור לרב השני להורות להיתר כיון שדבר זה נהיה חפצא דאיסורא, אך אם השאלה אינה על דבר מסויים, מותר.
מקורות:
ר' בשולחן ערוך יו"ד סי' רמ"ב סעיף ל"א ובאריכות דברי הפוסקים שם, ובדבר זה יש פרטים רבים ולעיון במקורות רבים בענין זה כדאי לעיין כאן.
בהקשר לתשובה .
אם אני הולך בהילכותי כמו מרן הרב עובדיה .ויש לי שאלה הלכתית ושאלתי רב מסוים שאני לא יודע אם הולך כמו הרב עובדיה וענה לי תשובה האם אני יכול לקבל את הפסיקה שלו אע"פ שאני לא יודע אם הרב עובדיה היה סובר כך או שלא ?כי שמעתי פעם מאיזה בן תורה שאמר לי שבגלל שלרב עובדיה דרך פסיקה מסוימת ולא לכולם אותו כללי פסיקה אז אני מחיוב לכללי פסיקה שלרב עובדיה ולפי זה אני לא יכול לשאול שום רב אם הוא לא הולך כמו הרב עובדיה או שהולך ולא בטוח שהרב עובדיה היה מסכים איתו לגבי אותה תשובה ?מה בעצם התוקף ההלכתי שאני הולך כמו רב מסוים
א. אם הרב המשיב טעה בדבר הלכה, דהיינו שפסק היפך דעת מרן השו"ע והפוסקים הספרדים. אין אתה צריך לשמוע לו, אלא יש לך ללכת לשאול רב היודע את דעתם ופסקם של גדולי יהדות ספרד, ממרן השלחן ערוך ועד עתה.
ב. אם הרב המשיב לא טעה בדבר הלכה, אלא בדבר שתלוי בסברא וכיו"ב, ונחלקו בו פוסקי זמנינו, אזי אם אין לך רב מובהק שאתה הולך אחריו, כיון ששאלת רב זה, מן הראוי שלא לחזור ולשאול רב אחר, ועליך לעשות כפי שהשיבך.
ג. אם פירשת שהנך פוסק כמו רב מסוים, והמשיב ענה לך שלא כדין, אין אתה מחויב לשמוע בקולו.
להבא, מן הראוי, לבקש מהרב לדעת מה טעמו שפסק כך, והאם גם לפי דעת רבך יהיה הדין כן. ובכלל, עשה לך רב, והסתלק מן הספק.
מקורות:
עי' שו"ע יו"ד סי' רמב סעיף לא ובנו"כ שם. ועי' פ"ת שם (יח) בשם המשכנות יעקב. וע"ע משנה הלכות ח"ח סי' קלח משם הרמ"ע מפאנו דבזה"ז אין איסור של חכם שאסר וכו'.
השאר תגובה