אתר אינטרנט; הקמתו עבור מחלל שבת – השארתו פתוח בשבת – היענות לפניות שנעשו אליו בשבת

רבני בית ההוראה
ט"ו אייר ה'תשע"ב

שלום, אודה לתשובתכם לשאלות הבאות שלי:

א. האם מותר לבנות/לקדם אתר ללקוח שאינו שומר תורה ומצוות והאתר פעיל בשבת? (גם בתור פרטי גם בתור שכיר).
ב. מי שיש לו אתר שפונה לכל העולם (לאו דוקא יהודים, אבל גם), האם יש אופציה למכור את האתר לגוי בשבת?
ג. האם מותר לאחסן אתר בשרת שמטפלים בו בשבת?
ד. פניות שנעשו לאתר בשבת, האם מותר להיענות להן?
ה. האם באופן עקרוני, אם פותחים אתר שמיועד לציבור החרדי, בעיקר פורום שיש בו פעילות יום יומית ובגלל זה יכול להיות שמישהו חרדי החליט שהוא פותח אינטרנט ועל הדרך בטח יכול להיכשל בדברים אחרים, האם כדאי מראש לא להקים כזה אתר (גם אם יהיו ממנו רווחים) כדי לא להכשיל יהודי.

אודה מאד לתשובות

 

תשובה:

שלום וברכה.

א. מותר לבנות אתר גם ללקוח שמפעיל את האתר בשבת, אם פעילות האתר בשבת היא פעילות אוטמטית, אך אם היא פעילות ידנית, ראוי להחמיר בזה אם אפשר, אך אם מדובר בהפסד ממון יש מקום להקל.

ב. באופן עקרוני אם האתר (הפועל אוטמטית) פונה לכל העולם ורוב הנכנסים לאתר הם נכרים, אין צורך למכור את האתר לנכרי לשבת. אך אם רוב הפעילות על ידי יהודים ואין דרך לסוגרו בשבת, עדיף למוכרו לשבתות לגוי, וישנם כמה דרכים כיצד לעשות זאת, באגרות משה או”ח חלק ד’ סימנים נ”ה – נ”ח כתב כמה שטרות מכירה לגוי, ופירט את סדר עדיפותם, אך אם גם זה אינו אפשרי ניתן בשעת הדחק להשאירו פתוח.

ג. שאלה זו דומה לשימוש בחשמל של חברת החשמל בשבת, אם יש דרך אחרת עדיף להעביר את הפעילות לשרת שאין מטפלים בו בשבת (או שרת בחו”ל שבו העובדים הם גויים), אך אם אין דרך לעשות זאת, כיון שלא פועלים ישירות בשבילו וגם ללא פעילות האחזקה שלהם האתר היה נשאר בשרת – מותר.

ד. מותר לקרוא ולענות לפניות שנעשו לאתר בשבת, זמן קצר לאחר צאת השבת (שיעור זמן שבו היה ניתן לעשות פניה זו במוצאי שבת).

ה. אם באתר זה יש רק דברים כשרים וכן מקפידים על הקישורים המופעים בו שאינם מפנים למקומות פסולים, אין בכך איסור.

מקורות:

(לעיון בהרחבה בנושא זה עיין מאמר שכתב הרב צבי רייזמן בספרו רץ כצבי בנושא זה וניתן לעיין בו כאן, וכן כאן בשיעור בענין זה הכולל דפי מקורות)

א. בדבר פיתוח אתר למי שישתמש בו תוך כדי חילול שבת, יש לדון ראשית מצד איסור ‘לפני עיור לא תתן מכשול’ ובמקרה זה לפי המפורש בגמרא בעבודה זרה (ו,ב) שאין איסור לפני עיור אם יש לעיור דרך נוספת לחטוא חטא זה, גם כאן לכאורה אין איסור זה כיון שהלקוח יכול למצוא אדם אחר שיפתח עבורו את האתר.

אמנם נחלקו הפוסקים אם כשהאחר שיתן את המכשול הוא גם ישראל נחשב הדבר כחד עברא דנהרא או לא, ודעת המשנה למלך הלכות מלוה ולוה פ”ד ה”ב שעובר על ‘לפני עיור’ בכה”ג, ובשדי חמד מערכה ו’ כלל כו אות ט’ כתב שגדולי האחרונים הכריעו כמשנה למלך ואם כן לכאורה כאן ייאסר.

אך מטעם אחר פשוט שבנדון זה אין איסור ‘לפני עיור’, מכיון שכתבו הפוסקים שהיכא שנותן לאדם דבר שיכול להשתמש בו לאיסור, אך אין בזה הכרח שיעשה כך אין איסור ‘לפני עיור’, וכן כתב הביאור הלכה סי’ קס”ג ד”ה ואסור שמותר ליתן לחם למי שאינו נוטל ידיו אם הולך לאכול לחם זה בביתו, כי מי יודע שיאכל שם בלא נטילת ידים, וכן בכל מכירת מוצר שניתן להשתמש בו בשבת אין איסור ‘לפני עיור’ כיון שאין זה מוכרח, ולכן גם בכה”ג שמפתח אתר שניתן להפעילו בשבת אך ניתן גם שלא להפעילו אין איסור ‘לפני עיור’.

ויש לציין שבשו”ת מהר”ל דיסקין קונ”א סי’ קמ”ה כתב שליכא ‘לפני עיור’ כשיש הפסד ממון.

אך כתבו תוספות בשבת (ג,א ד”ה בבא) והר”ן (בע”ז שם) שאף כשאין ‘לפני עיור’ דאורייתא יש איסור דרבנן של ‘מסייע לידי עוברי עבירה’, מכל מקום הרבה ראשונים חלקו על זה וכן פסק הרמ”א ביו”ד קנא,א, אך הביא שם את הדעות המחמירות וכתב שלבעל נפש ראוי לחוש בזה. ובנדון זה יש מקום לומר שגם לבעל נפש אין צורך להחמיר בזה על פי מה שכתב הבנין ציון (סי’ ט”ו) שאיסור מסייע נאמר רק אם מסייע בשעת האיסור ממש, וכן על פי מה שכתב המהרש”ם (חלק ב’ סי’ קפ”ד) שאיסור מסייע הוא רק כשנותן לו את גוף הדבר שנעשה בו איסור, ואם כן במקרה זה אין איסור מסייע לידי עוברי עבירה.

ב. בשמירת שבת כהלכתה פרק כ”ט הערה ע”ה הובאו דברי הגרש”ז אוירבאך זצ”ל שכתב לגבי מכונה לממכר אוטומטי שמעיקר הדין מותר להשאירה פועלת אף במקום שתעמוד לשירות יהודים, כיון שאינו מעמיד את גוף האיסור אלא את הכלי שיכולים לעשות איתו איסור, וכיון שאפשר לתלות שלא יקנו בשבת אלא בשאר ימות השבוע אין איסור, אך למעשה כתב שבמקום שרוב יהודים ראוי לכתחלה לא להשאירה בפעילות בשבת. ומכיון שישנם כמה פוסקים שכתבו לאסור הפעלת מכונות אוטומטיות בשבת מסיבות שונות זלזול בשבת, שכר שבת ועוד (יעוי’ בשיעור של הרב רייזמן שם פרק י’ שהביא דברי השבט הלוי ועוד פוסקים, וכן בשו”ת חלקת יעקב סי’ ס”ז, ושו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ ל”ד וח”ה סי’ י”ד) ולכן ודאי שראוי למכור את האתר לנכרי וכך אפשר להשאירו פתוח בשבת לכל הדעות.

גם לענין שכר שבת מאתר הפעיל בשבת יעוי’ בשמירת שבת כהלכתה שם שכתב הגרש”ז שאין איסור בזה כיון שהתשלום הוא עבור המוצרים הנרכשים במכונה (וה”ה באתר), וכמבואר בנודע ביהודה (מה”ת או”ח סי’ כ”ו) שאין איסור שכר שבת כשקונים מוצר מסויים וראה עוד בשיעור הנ”ל בפרק ו’ פרטים נוספים בענין זה.

ולענין איסור ‘מקח וממכר’ בשבת באתר שמתבצעות בו רכישות בשבת על ידי נכרים או יהודים, יש להקל בזה מכמה טעמים, על אף שרע”א (מהדו”ק סי’ קנ”ט) ס”ל שיש איסור מקח וממכר גם במקח שחל בשבת, אך הרבה אחרונים חולקים עליו וסוברים שרק מעשה הקנין אסור בשבת (כן דעת הכתב סופר, מהר”ם שיק או”ח קלא, חזו”א דמאי ט,יב ועוד אחרונים). ועוד שהמהרש”ם ח”ב סי’ קי”ז כתב שאף לדעת רע”א אין איסור אלא כשעושה מעשה קנין בערב שבת על דעת שיחול בשבת, אך בסתמא אם נעשה קנין בשבת גם לדעת רע”א מותר.

וברכישת מוצרים באמצעות האינטרנט הדבר קל בהרבה מכיון שאף אם נאמר שקניה באמצעות כרטיס אשראי חלה מדין סיטומתא, אך ברכישה אינטרנטית שהמוכר מבצע את הגביה רק לאחר שבודק שאכן יש לו מוצר זה במלאי והוא יכול לספקו לקונה, אין זה נחשב כלל ‘מקח וממכר’ מצד המוכר (אף שבאתרים מסויימים הגביה נעשית על ידי חברה אחרת והיא מעבירה את הכסף למוכר, עם כל זה מצד המוכר לא נעשה קנין כלל והחפץ הנמכר עדיין בבעלותו).

ג. ראה שם בסוף פרק ב’ מה שכתב בזה, ויש להוסיף שגם בנושא זה יש לצרף את דברי הפוסקים המקילים בחשמל בשבת מטעם שעושים את המלאכות גם בשביל פיקוח נפש, ויש לומר שגם כאן יש היתר זה כיון שהרבה נתונים הקשורים לפיקוח נפש מאוחסנים כיום בשרתים ויש צורך לעשות פעולות לשמירתם.

ד. בדין מעשה שבת מבואר במ”ב סי’ שי”ח סק”ד שכל האיסור להנות ממעשה שבת הוא רק מגוף הדבר שבו נעשה האיסור, אך להנות מתוצאה של מעשה האיסור מותר, ויש שרצו לומר שנידון זה של הנאה מפניה שנעשתה לאתר נחשב הנאה מתוצאת המעשה ולא ממעשה האיסור עצמו, וממילא אין על זה איסור מעשה שבת כלל. אך אין נראה כן, כיון שלמעשה ההנאה היא מגוף מעשה האיסור הנותן לבעל האתר את המידע הדרוש לו (בין אם מדובר בהזמנת מוצרים או בכל מידע אחר), ודומה הדבר למה שכתב השמירת שבת בפרק מ’ הערה ל”ה בשם הגרש”ז אוירבאך זצ”ל שרופא שכתב מרשם לחולה בשבת אסור להנות ממנו שנחשב הנאה מגוף מעשה האיסור.

ואם כן עלינו לדון מה דין הנאה ממעשה שבת שנעשה על ידי ישראל מחלל שבת, ונקטו הפוסקים (במאור השבת חלק א’ סי’ י”ח הערה סו בשם הגרש”ז אוירבאך זצ”ל ויבדלח”א הגרי”ש אלישיב) שצריך להמתין בכדי שיעשו ואז מותר להנות ממעשה האיסור. אמנם יש מקום לדון שאין שייך בדבר זה שיעור כדי שיעשו, כיון שתמיד שיעור זה הוא שיעור שניתן היה להנות ממלאכה זו גם בהיתר, אך כאן שהמחלל שבת לא יעשה שוב הזמנה זו או פניה זו אין דרך להנות ממעשה זה ללא ההנאה ממה שנעשה בשבת, אך כיון שפעמים רבות מי שמבצע פניה ולא נענה שולח הודעה נוספת וכדו’ ממילא נחשב הדבר שניתן להנות ממעשה זה גם ללא הפעולה שנעשתה בשבת.

ויש להוסיף כאן ב’ צירופים נוספים להקל בזה, א’ שיש לדון שאין זה נחשב הנאה מגוף מעשה האיסור, אלא מתוצאתו כיון שמעשה האיסור הסתיים בהעלאת הפניה לשרת, ואחר כך נעשה מעשה נוסף של הורדת הפניה למחשב שיתכן שייחשב תוצאת המעשה. וכן יש לצרף שיש צד גדול לומר שכל האיסור שנעשה בפניה לאתר הוא איסור דרבנן, ודעת הגר”א והחיי אדם כלל ט’ סי”א שבאיסור דרבנן אפשר להקל אף במזיד, ואף שהביה”ל בריש סי’ שי”ח פסק כוותיה לענין רק לענין שוגג, אך נתבאר בפוסקים (יעוי’ מ”ב שיח,ב) שבמעשה שבת היכא שיש מחלוקת הפוסקים לא קנסו.

3 תגובות

  • מאת שרי:

    בס”ד
    שלום רב
    לא כל כך הבנתי את ההסברים. כששאלתי אם מותר להגיב ביום ראשון לפנייה מלקוח פוטנציאלי שהשאיר תגובה בשבת עצמה כתבתם שלא מפני שזו הנאה ממעשה שבת ואסור. וכאן בתגובה לשאלה זו ראיתי שכתבתם שדיי להמתין כמה דקות בכדי שיעשו לאחר צאת השבת.
    אז לא הבנתי את התשובה.
    ובנוסף , השאלה שלי הייתה האם אני יכולה לפרסם מודעה בימים א’ – ה’ באתר שמקדם את המודעה שלי בזמנים לא מוגדרים שאין לי שליטה על
    הם וזה יכול להופיע חלילה בשבת ? אני יכולה לפרסם שם מודעה ביום ראשון והם יכולים חס ושלום להקפיץ את המודעה שלי בשבת קודש בעוד שבועיים.
    האם אני אחראית למה שהאתר יעשה עם המודעה שלי שפירסמתי ביום חול ?
    כלומר האתר מפרסם את המודעות של המפרסמים לפי לו”ז שלא ידוע לי. הרבה פעמים אני נכנסת לאתר ורואה שבראש המודעה כתוב למשל שהמודעה פורסמה למשל בתאריך לפני חודש אך היא נמצאת ברצף עם המודעות החדשות שפורסמו לפני דקה , לפני שעה וכדומה.
    מה הדין ?
    אגב אם זה יעזור להבין האתר הזה נקרא ” פייסבוק” ואני משתמשת בו רק לצרכי מכירת חפצי יד שנייה שברשותי. יש קבוצה שנקראת ” פשפשוק יד שנייה ” ואני חברה בקבוצה זו. מותר לי בכלל להיות חברה בקבוצה זו ?
    תודה.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    אם אכן הלקוח עשוי לרכוש גם במוצאי שבת, די להמתין כמה דקות בכדי שיעשו. אבל אם אין סיכוי שימצא את זה שוב במוצאי שבת, ורק בשבת במקרה גלש שם, אין להשתמש.
    אין לך כל אחריות על הזמן שהם מפרסמים, אבל במודעה שלך תוסיפי שאין לפנות ביום השבת.

  • מאת wp-shabbat:

    שלום פיתחנו תוסף חינמי לוורדפרס wp-shabbat הסוגר אתר בשבתות וחגים עפ”י מיקום המשתמש אם אצלו שבת או חג האתר נעול מצד השרת – הפתרון היחיד שעומד בתנאים של גוגל – מוזמנים :http://www.dossihost.net/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%A4%D7%A1-%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A8-%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים