אחד חתם שטרי בירורין בבי"ד וחתם דאף אם טעו בדבר משנה צריך לקיים הפסק, למעשה טעו בהלכה מפורשת שאין בו שום מחלוקת הפוסקים והם מודים שטעו בזה, האם אפ"ה צריך לציית לפס"ד, או שיש אומדנא דמוכח שמה שחתם לפניהם הי' באופן שישכחו או שלא ידעו הלכה שאינה מפורש כ"כ או שיש בו מחלוקת הפוסקים או שטעו בדברי השו"ע וכדומה אבל לא שיטעו בדבר מפורש וידוע שאין בו שום מחלוקת הפוסקים?
תשובה:
שלום רב,
אם קיבל על עצמו בקנין סודר, פסק הדין קיים, על אף הטעות המפורשת.
מקורות:
כל טעות בדבר משנה היא בדבר המפורש שאין בו שום מחלוקת, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' כה סעיף א, כך שעל דבר זה התחייב.
לקבל דיין שהפסק יהיה קיים אף בטעות בדבר משנה, הרי זה כקבלת דיין לפשרה וצריך קנין, כיון שעל פי דין תורה אין זה דין כלל, אבל אם היה קנין הקבלה תקיפה. עיין נתיבות שם ס"ק יא וס"ק טז.
לדעתי הדיינים אם מודים שטעו יכולים לחזור בהם ולתקן את פסק הדין (מבחינה הלכתית). ועכ"פ יכול החייב לומר קים לי כשיטות שסבורים כן ולא לשלם (אם אכן הדיינים חוזרים בהם).
אם לא מפורש בשטר הבוררות שהדיינים רשאים לשנות פסק דין לאחר שניתן, אין להם סמכות לעשות כן.
הרב המגיב לא ציין מי הם הפוסקים הסוברים שהדיינים יכולים לשנות את פסק הדין, שהמוחזק יכול לטעון 'קים לי' כמותם.
השאר תגובה