לכבוד הרב אויערבך שליט"א.
ברצוני להעלות שאלה שמסתמא נוגעת לרבים וכבר התגלגלה לפתחו של הרב, שנתגלגלה אלי במקרה ממש.
מדובר בבחור מוצלח מאוד הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית [ocd] ומטופל הן במישור הקוגנטיבי התנהוגתי והן במישור התרופתי-פסיכיאטרי [אם זה משנה – התחיל ברסיטל ומחמת תופעות לוואי והעדר תועלת מקסימלית עבר לפבוקסיל]. כעת אינו נזקק לפגישות עם פסיכולוגים\פסיכיאטרים אלא רק עם רופא משפחה.
התנהלות חייו כיום נורמלית ותקינה, ואינה חורגת מהחיים של מי שאינו סובל מהנ"ל.
כעת הוא רוצה לגשת לשידוכים ומתחבט; א]האם להודיע על זה או לא. ב]בין אם כן ובין אם לא, איך לבצע את זה.
שאלה זו גם נוגעת להלכה אשמח אם הרב יציין מה פסק ההלכה בזה, ידוע לי שהרבה מגדולי ישראל מתירים שלא לספר באופן שזה לא פוגע בחיי היום יום, מאידך שמעתי שיש שאוסרים, אם יש לרב בזה ידע הלכתי אשמח לדעתו.
ברם, עיקר שאלתי כעת היא על הענין הפרקטי-פסיכולוגי-זוגי שבענין והיא מתחלקת לכמה צדדים ושאלות, וכדלהלן;
אם יודיע, סביר להניח שרוב אם לא כל המשודכים ימאנו.
אם יחליט שמעיקרא יגש לשידוכים עם רקע נפשי דומה בחומרתו-
א] האם ידוע לרב על שדכנים בתחום זה, [אולי אף הרב יוכל לשדך, לפי מה שראיתי שתחום העיסוק של הרב הוא גם בטיפול בענינים אלו].
ב] הוא חושש שהצד השני לא יהיה גלוי דיו לחשוף את חומרת הבעיה של המועמדת, ויתכן שישודך לבחורה בעלת תופעה חמורה בהרבה מזו שלו, תופעות שיכולות להפריע לשלמות הבית.
ג] הוא לא רוצה ל"הידחף" לנישה זו דווקא ולצמצם את עצמו לכמות כה מועטת של הצעות, מה גם שלצערנו לעת עתה חסרה מודעות בציבור שלנו אודות תחום בריאות הנפש, והרבה מהסובלים עדיין לא מאובחנים בגיל צעיר.
להתפשר על דברים אחרים כגון משפחה וכדו', או בעיות רפואיות גנטיות סוכרת וכיו"ב, קשה לו לקבל שבחור מוצלח כמוהו צריך "להתפשר". [כמו שהזכרתי בתחילת דברי מדובר בבחור מוצלח מאוד, שאם נתעלם מתופעה זו הוא אמור לקבל שידוך מיוחד ביותר].
אם יחליט לא לספר, הוא חושש ממה שיקרה באופן שאשתו לעתיד תגלה, הן מצד חששותיה מעצם הדבר, הן מהרגשתה שרומתה, [ובכלל, האם בכלל שייך להסתיר דבר זה לאורך זמן?].
והיה אם יצליח להסתיר, האם שייך לחיות בקשר זוגי שתלוי בהסתרה עקבית??? האם הסתרה זו לא פוגעת בתוכן הקשר בין איש לאשתו, הרי לא מדובר ב"הסתרה מקרית"???
מכיון ששאלה זו עוסקת בדיני נפשות תרתי משמע, אשמח עם הרב יוכל לענות תשובה מפורטת במידת האפשר, ואם אפשר להתייחס לכלל הצדדים שהצגתי לעיל, ואף להוסיף צדדים שלא שמתי אליהם לב.
תשובה:
שלום רב.
אכן שאלתך היא שאלה שנוגעת לרבים, אך לצערנו הגדול לא רבים הם השואלים בוודאי שלא מתוך ניתוח כל ההיבטים האפשריים והרלוונטיים למקרה. ועל כך כשלעצמו מגיע לך ברכת – יישר כוחך!
ולעצם הדברים, אנסה ככל יכולתי להביא את המירב שאצליח במסגרת תשובה אינטרנטית.
אתחיל דווקא בתהיה שעלתה בי למקרא הדברים, הוא טופל פסיכיאטרית ופסיכולוגית, דהיינו שחוץ מהטיפול התרופתי הוא גם עבר טיפול קוגנטיבי התנהגותי הנקרא c.b.t אם הטיפול היה אכן מוצלח וטוב למה הוא לא מצליח להיגמל מהתרופות? ואולי אסביר את דברי – ברוב המקרים הטיפול התרופתי הוא יעיל מאד, אך משתדלים שלא להשאיר שם את מי שאינו חייב להיות שם, והטיפול הקוגנטיבי התנהגותי עוזר מאד ונותן בעצם כלים מעשיים לאדם איך להתגבר על המחשבות הטורדניות ושלהצליח לשלוט בהרגשת החרדה ובמחשבה המטרידה, ואם הוא אכן עבר את הטיפול הרי שיש לו היום כלים טובים ונכונים להתגבר ולהצליח לשלוט במחשבות, ואם כן למה הוא עדיין זקוק לטיפול התרופתי? השאלה הזו קשורה לכל השאלה שלך בעניין השידוכים, משום שגם לדעת חלק מהרבנים הפוסקים שהזכרת שלדעתם יש חובה לספר על בעיה כזו או אחרת הרי שבמקרה השוא כבר נגמל רבו הפוסקים שאין חובה לספר…
לעצם הדיון האם לספר או לא – כפי שהבאת בשאלתך וכבר התייחסתי לזה לעיל ישנם אכן דעות חלוקות בין הפוסקים במקרים שהדבר לא מפריע להתנהלות היומיומית, ומשום שאינני פוסק בהלכה לא אכנס לסוגיא זו מהפן ההלכתי.
ישנם רבים שממליצים ומהניסיון שראיתי זה לעיתים רבות אכן מוצלח, לספר אחרי שלוש או ארבע פגישות כמובן שדבר זה רלוונטי רק לחוגים בהם נפגשים כמה וכמה פגישות לפני שסוגרים את השידוך, שאז בעצם כבר עמד הצד השני על טיבו ואיכותו של הבחור, ויתכן וזה יחפה על הבעיה שמתעוררת, כמובן שהגילוי הוא במקרה זה רק לבחורה בעצמה, וראיתי כבר מקרים בהם הבחורה החליטה שהיא אינה מערבת את ההורים וקיבלה החלטה (בהתייעצות כמובן!) להמשיך את הקשר לחיים טובים ומאושרים יחדיו.
ישנם גם כאלו שנמנעים מלקחת תרופות בתקופה בה הם נכנסים לשידוכים כדי שלא יאלצו לספר וכו' ושמעתי על כך ממרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א מספר דברים בהזדמנויות שונות, א. מי שצריך תרופות ואינו לוקח כדי שלא לספר לצד השני הרי שעליו לספר לצד השני שהוא צריך תרופות רק שאינו לוקח… וד"ל ב. מי שאינו לוקח תרופות בגלל החשש משידוכים הרי שיש לו פגם גדול באמונה שהרי כולנו מאמינים שכל נושא השידוכים הוא בהשגחה פרטית וכבר ארבעים יום קודם יצירת הוולד הוכרז בת פלוני לפלוני וכמו שאמר רבי עקיבא לההיא מטרוניתא שמאז שברא הקב"ה את עולמו הרי הוא יושב ומזווג זיווגים, ומי אנחנו שננסה להתערב לו בזה…
ומהמקום הזה של דברי מרן הגראי"ל שליט"א, ברצוני גם להתייחס למה שכתבת שעליו "לוותר". הרי כפי שנכתב כל נושא השידוכים הוא בהשגחה פרטית מיוחדת של בורא כל עולמים וכאן אני יצטט ברשותך את דבריך "קשה לו לקבל שבחור מוצלח כמוהו צריך \"להתפשר\". [כמו שהזכרתי בתחילת דברי מדובר בבחור מוצלח מאוד, שאם נתעלם מתופעה זו הוא אמור לקבל שידוך מיוחד ביותר]." אך אם נאמין שהכל מאיתו יתברך אולי ניתן לשנות את המחשבה ולחשוב שהקב"ה נתן לו את הקושי וההתמודדות הזו בכדי שיגיע בסופו של דבר אל השידוך ואל הזיווג המוכן בשבילו, מה שלא היה קורה בדרך הטבע לולא ההתמודדות… ואולי קיצרתי במקום שיש להאריך.
על הרעיון להסתיר לאורך זמן את העובדה שהוא לוקח תרופות, אינני רוצה לתאר מה קורה כשמתגלה אחרי הנישואין ולא משנה כמה זמן אחרי העובדה שאחד מהצדדים הסתיר עובדה זו, רוב רובם של המסתירים שהתגלו כבר אינם נושאים לאותו בן זוג…… אך לעצם ההסתרה אתייחסכיועץ זוגי וכמי שליווה מאות ואולי כבר אלפי זוגות בין אצלי בחדר ובין אצל מטפלים אחרים ואני רק יכול כקטן הנתלה בענק להביא ולהעיד מתוך חדר הטיפול על אמיתות האמירה של דודי זקני מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שאמר פעם ש"סוד בין בני זוג הרי זה כמחיצה של עשר טון פלדה ביניהם" לא כל אחד משתף את בן או בת זוגתו בכל הקורות אותו אך מי שנמצא במצב של "הסתרה" במצב של "סוד" הרי שקשה לו ליצור את הקשר הרגשי העמוק והנכון שנצרך לחיים תקינים בין בני זוג, כך שהאופציה של הסתרה לכל החיים גם אם היא רלוונטית במחינה מעשית [???] היא מאד לא מומלצת מבחינה זוגית.
ישנם שדכנים מיוחדים שמתעסקים עם אנשים שמתמודדים (אני אישית לא מתקרב לתחום בכדי לא לפגוע במהלך התקין של עבודתי) אינני מכירם באופן אישי אך הדברים הללו ניתנים לברור. אך בדרך כלל מומלץ מבחינה רפואית גנטית לא לקחת התמודדות שווה שמגדילה את האחוזון לבעיות בעץ התורשה, אלא לקחת סוג שונה של בעיה. אמנם לא כל מקרה הוא תורשתי וגנטי ועל כך יש כמובן להתייעץ בכל מקרה לגופו של עניין עם רופא מומחה בתחום בכדי לקבל את ההחלטות הנכונות. ומה שהעלית חשש שהצד השני יסתיר חלק מהבעיה וכדו' הרי ברור שבמצבים כאלו מבקשים וויתור סודיות מהצד השני ויושבים עם הרופא המטפל לקבל את כל התיק והמידע הרפואי הרלוונטי, כך שחשש זה לא קיים.
בתקוה ותפילה לישועת הכלל והפרט.
הרב יהודה ליב אוירבך
נייד: 052.7643333
