לתבוע דיירים שאינם משלמים וועד בית באמצעות האגודה לתרבות הדיור

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ב טבת ה'תשע"ב

אני מייצגת את הפרוייקט שבו אני גרה בועד. זהו פרוייקט שיש בו 64 בתים והם כולם רשומים כבית משותף עפ”י החוק. ישנם כמה משפחות שלא משלמות ועד בית (כבר למעלה מ5 שנים) וזה גרם לכך שלא היו מספיק משאבים במשך השנים לטפל בפרוייקט. אנו חברי הוועד אינם רוצים לתבוע את שכנינו בבית דין – זה לא נעים לנו וגם עובדים וטרודים וכמובן עושים את כל הטיפול בפרוייקט בהתנדבות. האם מותר עפ”י ההלכה לבקש מהאגודה לתרבות הדיור לטפל במשפחות שלא שילמו? עלי לציין שהסיבה שהם לא שילמו היא לא כלכלית (למשפחות במצוקה כלכלית אנו כמובן עוזרים ובאים לקראתם).

תשובה:

שלום רב,

ניתן להסתייע באגודה לתרבות הדיור כדי שהם ילחצו לשלם או אפילו יאיימו לתבוע בבית משפט במכתב של עורך דין וכדו’, אבל לא לתבוע ממש בבית משפט.

2 תגובות

    מרדכי פוגל:

    אבל הגאון הרב סילמן פסק שאסור לאיים בתביעה בבית משפט.

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    אכן כן כתב הגר”י סילמן שליט”א בקובץ הישר והטוב ח”ד עמוד נד, שאסור לאיים לפנות לבית הדין לעבודה ומסתמך על המבואר בשו”ע שפח סעיף ח לענין ‘מוסר’ שאם אמר אלך ואמסור נפסל לעדות. וכתב שניתן רק לכתוב נוסח “שאפעל בכל הכוחות והאפשרויות העומדים לרשותי”.
    אמנם נראה שמותר לאיים לתבוע בבית משפט כדי לקבל כסף שחייבים לו בדין, שהאיסור לאיים נאמר רק לענין מסירה במקום שחשודים על רציחה ללא חוק וסדר ולא לעניין מסירה בזמנינו האמורה רק לעניין חיוב מזיק (עיין כאן). בנוסף לכך בתביעה בערכאות אין מסירה כלל ולא שום נזק לנתבע, כל עוד שהתובע אינו מממש את פסק הדין מעבר למגיע לו על פי דין תורה, אלא אסורה מאיסור אחר שהוא בין אדם למקום, ולא מצינו שאסור לאיים לעשות איסור כדי לקבל את המגיע לו בדין. כגון שמלווה יאיים על הלווה שאם לא יפרע יזיק אותו או יכה אותו, לא מצינו שאסור, אלא לעשות כן בפועל (עיין שו”ע חו”מ סי’ ד), אבל לא לאיים.
    בנוסף לכך הרי יש מתירים לתבוע בבית הדין לעבודה (עיין כאן), וכן בנידון דידן יש מתירים לתבוע אצל המפקח על בתים משותפים (עיין שו”ת ציץ אליעזר חלק יא סי’ צג). אף שרוב פוסקי זמנינו אוסרים, מכל מקום, אין איסור לומר שאנהג כדעת המתירים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *