לתרומות לחץ כאן

הפלת עובר של יהודי הבא על נכריה

שלום רב
שמי .. בן 29 יש לי שאלה אוליי תוכלו ליעץ לי
אני בקשר עם בחורה שהיא גויה והיא בתהליך גיור היא כרגע נקלטה להריון המשפחה שלי לוחצת שנעשה הפלה ואנינ מעוניין לעשות הפלה ולהרוג את העובר הזה רציתי לדעת אוליי תוכלו ליעץ לי מה לעשות
תודה

תשובה:

 

א. ישנו איסור חמור לחיות עם נכריה שלא עברה את כל תהליך הגיור כדת וכדין, יתירה מכך כאשר מגיעים לבית הדין, חובה להודיע לבית הדין על היותה מעוברת בפרט אם הדבר אינו ניכר עליה, שכן הדבר יכול להוות בעיה עם גירותו של הילוד.

ב. ילד שהנולד מקיום יחסים עם מי שאינה יהודיה דין הילד כדין אמו, ואין לו יחוס לאביו, ועל כן לעולם לא תיחב כאביו על פי ההלכה [אם כי נחשב לבן ביולוגי ולכן לגבי איסור יחוד עם הילד, אם מינו יהיה בת, מותר להתייחד] ולכן בן זה אינו פוטר את האשה מחליצה אם לא יהיו לך ילדים נוספים לאחר נישואין עמה אום עם אחרת, וכמו כן אינו יורש את אביו הביולוגי, ואם ילאחר בגירות יוולדו בנים נוספים, אינו נוטל חלק בירושה, וכן על זה הדרך, בל דיני יחוס אב ובן או בת אין ייחס בין הילד לאביו הגם שהוא בנו הביולוגי.

הפלה היא איסור שאינו קשור לייחוסו של העובר.

ג. אני מבין את הרגשת בני המשפחה שיסתובב בקרבתם בן שאינו בן העם היהודי אם בסופו של דבר האשה לא תעבור גירות, או גם אם תעבור גירות, בן זה ייחשב אצלם כנטע זר, שכן אינו נכד של הסבא וכו', אולם אין הדבר מתיר ח"ו איסור רציחת עובר, ואסור לגרום להפלתו בכל מקרה.

מקורות:

א. איסור לקיום יחסיים עם הנכרית, מבואר ברמב"ם (איסורי ביאה פי"ב ה"ד-ח, והובאו תמצית הדברים בשו"ע אהע"ז סי' טז ס"ב) וז"ל "כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין, ודבר זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי….לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב"ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת שנאמר כי חלל יהודה קדש י"י אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת י"י לאיש אשר יעשנה ער ועונה, אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לי"י צבאות, הנה למדת שהבועל כותית כאילו נתחתן לעכו"ם שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה'….עון זה אף על פי שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי י"י.ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי י"י ולמעול בו", ועי' שו"ע אהע"ז סי' טז ס"א אם לוקה מן התורה על כך בבא עליה דרך אישות, עי' באוצה"פ שם סק"א אות א שדעת רוב ההפוסקים שכאשר חיים ביחד כאיש ואשה יש בזה איסור תורה גמור.

ב. שו"ע אהע"ז שם ס"ב, ואף לאחר הגירות, כיון שהוולד הנולד מאשה שהתגיירה לאחר שנתעברה דינו כגוי שצריך גירות, אלא שגירות אמו בשעת עיבורה עולה גם לעובר כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רסח ס"ו, אך דינו כגר לכל דבר, ואין לו יחוס לאביו, ועל כן אינו נחשב לבנו, אם כי לגבי איסור יחוד כתבו הפוסקים שמי שאב או אם ביולוגים מותרים ביחוד עם צאצאיהם הביולוגים הגם שאינם נחשבים כבניהם לשאר דיני התורה, וכמבואר בשו"ת אגרות משה (אהע"ז ח"ד סי' סד אות א) ושו"ת בצל החכמה [אמנם למש"כ בשו"ת שבה"ל ח"ט סי' רס להקל כדעת האג"מ אולם מדבר שם רק לגבי גיורת עם בניה, ע"ש בצדדים שכתב, ולדבריו בבתו מהנכרית שנתגיירה יתכן שאסור, אולם הסומך על ד' האג"מ יש לו מקום גדול], זאת ועוד מדברי הפוסקים שדנו רבות בדור הקודם לגבי קבלת גירות אותם שבאים מחמת אישות, וכתבו הרבה פעמים על דבר אותם שבעלו נכריות וילדו ילדים וקשה פרידתן ובלא זה יש חשש שישקעו הבועלים כגויים ודנו להקל בזה באופנים מסויימים, ולא כתבו שיהיה בזה דין איסור יחוד בינם לבין צאצאיהם יש מקום להוכיח לכא' שלא חשו לאיסור יחוד בזה.

ג. איסור הפלת עובר הוא איסור ידוע, ואמנם יש חילוק בין מעשה ההפלה על ידי יהודי לבין מעשה ההפלה על ידי גוי, וחמור יותר אצל גוי מאשר יהודי וכמבואר ברמב"ם (מלכים פ"ט ה"ד) אולם לכו"ע הוא איסור חמור [ודעת המהר"ם שיק (שו"ת יו"ד סי' קנה) שנכלל בכלל אדין אביזרייהו דגילוי עריות, שדינו יהרג ואל יעבור, ואמנם דעת רוב הפוסקים שאין בזה דין של יהרג וא"י כמ"ש בארוכה בזה בשו"ת ציץ אליעזר "ט סי' נט קונטרס רפואה במשפחה פ"ג פ"א אות יד בסופו, אולם לכו"ע הוא איסור חמור וע"ש בארוכה בזה] וכל הנידון הוא רק אם יש חיוב מיתה בידי בית דין על ההורג עובר שבמעי אמו אבל גם ליהודי אסור לעשות כן, ולכן גם אסור לבקש מאדם אחר שיעשה כן שהרי עובר בזה על איסור לפני עור לא תתן מכשול, ואף גוי מחויב באיסור לפני עור וכמבואר בשו"ע וראה בארוכה בנידון הפלה במקום כבוד המשפחה בשו"ת ציץ אליעזר שם מדברי הפוסקים בזה בחומר האיסור, וע"ש בסיכום הדברים בסופו, שיש להחמיר יותר בסידור הפלה למי שאינה יהודיה ממי שהיא יהודיה, אף במקום שיש מקום להתיר זאת בנסיבות מיוחדות ע"ש ואינו מקום לנידון דידן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל