ערלה בפסיפלורה

רבני בית ההוראה
י' סיון ה'תשע"א

האם לפרי הפסיפלורה (שעונית סגולה) שנשתל לנוי בחצר הבית יש דין ערלה

תשובה:

לדעת רוב הפוסקים, יש דין ערלה בפרי הפסיפלורה, ובפרט שמוציא פירות [והרבה פירות] לאחר סיום שנות ערלה, כן יש לנהוג, הדבר אינו תלוי בשינוי המנהגים בין ספרדים לאשכנזים, אלא במחלוקת הפוסקים, ודעת פשטות הפוסקים כמו שנתבאר

מקורות:

הפסיפלורה, הינה שיח שמוציא בשנים הראשונות פרי, ולאחר כמה שנים קמל, אולם מאחר וגם לאחר 3 שנים מוציא עדיין הרבה פירות ובאותה איכות כמו לפני כן, [כפי שנסיוני הראה] ואף מוציא ענפים חדשים מגזעו, וגזעו אינו מתחלף, טבעו הוא כטבע עץ הגפן, ולכן יש בזה דין ערלה. עי’ שו”ע יו”ד סי’ רצד, ושו”ע הרב סי’ רח, ואמנם יש שכתבו [עי’ התורה והארץ ח”ה עמ’ 143 ואילך, אמונת עתיך חוברת 26 עמ’ 43, תנובות שדי חוברת 20 עמ’ 17 ואילך] שהדבר תלוי בין האשכנזים לספרדים, אולם אין זה נכון ולא כל מחלוקת בין הפוסקים מתייגים את זה כ”אשכנזים וספרדים” אלא לגופם של דברים, וכיון שדעת רוב הראשונים והאחרונים שאין נפ”מ אם מוציא פירות בשנתו הראשונה כך יש לנהוג ולהחמיר הלכה למעשה, אמנם לגבי החצילים דנו בזה הפוסקים אם דינו כעץ או כירק עי’ ברכי יוסף יו”ד סי’ רצד, אך שם מדובר על עץ שאינו נותן פירות לאחר ג’ שנים ,ואם נותן זה פירות שאינם טובים, ועוד שעיקר סמיכת הרדב”ז שהביא שם הברכ”י כפי שציטט בלשונו (בשיו”ב שם סק”ב) הוא משום “שזורעים הגרעין ועושה פרי תוך שנתו” ודבר זה איננו בעץ הפסיפלורה, אלא אם כן נוטעים יחור בארץ, וכך כתבו במדריך הכשרות של העדה החרדית, וכן מבואר בספר משפטי ארץ על הל’ ערלה ובספר ראשית דגנך (שילה, עמ’ 143) ראה בארוכה בזה באוצרות ירושלים (חי”ג עמ’ רנ ואילך).

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *