מהו ההיתר ההלכתי כיום ללווים לקנות נחלה בארץ ישראל מעבר לארבעים ושמונה ערים שניתנו להם? הלא זהו לאו מפורש בתורה.
תשובה:
השאלה היא שאלה יפה. בספר פסקי תשובה (ח"ב, סימן רמו) דן בכך, ומביא מדברי הספרי שאין האיסור נוהג אלא בזמן שישראל על אדמתן, ולא בזמן שהם בחוץ לארץ, ודן שם במה נחשב "ישראל בארץ". לאחר דיון קצר בעניין, כותב שם שייתכן שהדבר תלוי באם קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא או שלא (כלומר, אם קדושת ארץ ישראל ממשיכה לאחר חורבן הבית או שלא), וכותב שלפי מה שאנו פוסקים שקדושת ארץ ישראל קיימת אף כיום, צ"ע אם באמת מותר לבני שבט לוי לקנות שדות ובתים בארץ ישראל.
אולם, במגיה שם הביא מקורות לפרש שהכוונה בדברי חז"ל הוא שכל ישראל יהיו על אדמתן, וכל שאין כל ישראל נמצאים בארץ ישראל, לא יהיה האיסור בתוקפו. והביא מדברי הגמרא (סוטה מח, ב) שמשחרב ביהמ"ק בטלו ערי מגרש (ערי הלויים), וניתן לפרש שהוא בגלל שכבר לא היו כל ישראל (כלומר, כל השבטים, וראה שם) בארץ ישראל, ולכן שוב הותר לשבט לוי לקנות בתים ושדות בארץ ישראל. ועוד הביא מדברי הגמרא ב"ב (קכב, ב) שלעתיד לבוא תהיה ללויים נחלה בארץ, וראה בכך במנחת חינוך מצוה תח (אות ב) שפקפק על הלכת התלמוד.
המנהג כמובן להקל בכל זה, ולא שמענו ערעור על קניין בתים ושדות על-ידי כהנים ולויים, והעניין צריך ליבון.
