הלכות בשר בחלב – דיני הרחקות – פרק ג

רבני בית ההוראה
כ"ז סיון ה'תש"ע

פרק ג

דיני המתנה אחרי אכילת תבשיל בשר או תבשיל גבינה

(יו”ד סי’ פ”ט)

אכילת גבינה אחרי תבשיל בשר

א         מעיקר הדין ((מה שנתבאר כאן עיקר הדין, אף על פי שהמנהג להחמיר ואין לפרוץ גדר וכפי שיתבאר בסעיף ה’, הוא משום שבמקום חולי וכיוצא בזה יש להקל לפי הענין וכפי שיתבארו הענינים בהמשך.)) מותר לאכול גבינה מיד אחרי תבשיל בשר שאין בו כעת בשר (כגון מרק שסיננוהו מהבשר שבו) ובלבד שיטול ידיו, ויעיין בהם שלא נדבק בהם מהתבשיל ((שו”ע ס”ג.)), ויש המצריכים קינוח והדחת הפה.

רוטב בשרי

ב          מאכל פרווה (תפו”א אורז וכד’) ששפכו עליו רוטב בשרי, ויש בו שומן שיצא מהעוף או מהבשר, נחלקו הראשונים אם נחשב כתבשיל בשר ואינו צריך המתנה כלל, או שדינו כבשר וצריך מעיקר הדין המתנת שש שעות, והמחמיר תבוא עליו ברכה ((ט”ז ופמ”ג סק”ה.)).

ג           כל זה אם הרוטב נוזלי וצלול, אבל אם הוא רוטב עב ויש בו מיחוי של העוף או הבשר לכל הדעות צריך המתנת שש שעות מעיקר הדין ודינו כבשר ממש ((שם..)).

ד          מה שנתבאר שיש דין בשר על רוטב שיש בו מיחוי, הוא אף כאשר עיקר המיחוי מהירקות שנימחו במרק, שמא יש בו חתיכות בשר ((ב”י סי’ קע”ג.)).

המנהג

ה         כל זה אינו אלא מעיקר הדין, אבל כבר נהגו להחמיר להחשיב תבשיל של בשר כבשר עצמו ולהמתין שש שעות ואין לפרוץ גדר ((שו”ע ס”ג.)).

מרק

ו           ולכן יש להמתין אחרי אכילת מרק, [אפילו צלול ((א”ר או”ח סי’ קע”ג.))], שנתבשל בו בשר או עוף כמו אחרי אכילת בשר ממש, ואין לפרוץ גדר ((שו”ע ס”ג ברכ”י סק”ל.)).

חולה

ז          חולה קצת, וכן יולדת בתוך ל’ ללידתה החלושים במזגם, וזקוקים לאכול גבינה, יכולים להקל ולאכול מיד גבינה  אחרי אכילת תבשיל בשרי, ובלבד שיטלו ידיהם קודם אכילת הגבינה, וכן ידיחו ויקנחו פיהם, כדין קינוח והדחה שנתבארו בסימנים הקודמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים