לתרומות לחץ כאן

הלכות בשר בחלב – דיני הרחקות – פרק ג

שומן של בשר ועוף

ח         מה שנתבאר שיש מקום בשעת הצורך להקל בתבשיל של בשר, היינו דווקא כשאין שם בשר, אבל אם יש בו מיחוי בשר, או אפילו אין בזה בשר ממש אלא שומן של בשר ((או של עוף – ש"ך סקי"ח.)) אע"פ שאינו עם חלקי בשר בעין, דינו כבשר עצמו. וכן תבשיל שיש בו שומן ממש (ולא רק רוטב המבואר לעיל בסעיף ב'), אם השומן נותן טעם בתבשיל דינו כבשר ויש להמתין שש שעות ((שו"ע ס"ג.)).

ברכת המזון

ט         גם במקום שיש להחמיר בתבשיל של בשר לחכות שש שעות, אולם בסעודות שלפעמים נמשכת הסעודה יותר משש שעות מותר לאכול באותה סעודה גבינה, ולפי המנהג (וכפי שנתבאר לעיל פרק ב' סעיף יג) שאפילו אחרי גבינה אין אוכלים באותה סעודה בשר, יש לעיין אם גם אחרי תבשילים שאין בהם בשר או גבינה בעין אין לאכול באותה סעודה גבינה.

תבשיל מטוגן בשמן בשרי

י           שמן שטיגנו בו בשר, אף על פי שנעשה ונחשב ל"בשרי", אינו דומה לשומן, ודינו כתבשיל של בשר, ואם אין בשמן חלקי בשר ממש וטיגנו בו מאכל פרווה, מאכל זה אינו נחשב אלא תבשיל של בשר.

לעיסת תבשיל

יא        הלועס תבשיל שנתבשל עם בשר ולא בלעו, יש אומרים ((דעת הרעק"א חי' ס"ד..)) שאין צריך להמתין שש שעות, ויש אומרים ((דעת הפמ"ג מש"ז סק"א..)) שיש להמתין שש שעות ((וכתב ע"ז הפמ"ג ש"אין לפרוץ גדר".)).

זיעת בשר

יב        מותר לאכול גבינה מיד אחרי אכילת תבשיל שנעשה מזיעת בשר, ואין צריך לא קינוח ולא נטילת ידים, אך המחמיר לקנח פיו וליטול ידיו תבא עליו ברכה ((אחרונים.)).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *