א. אדם שאינו שוכר את פועליו בעצמו, אלא שולח שליח שישכור עבורו את הפועלים, ואמר להם השליח שבעה"ב ישלם להם, אף אם השליח עצמו הוא פועל של בעה"ב ((נתיב החסד (פ"י ס"ח).)), אין בעה"ב עובר בבל תלין אם אינו משלם להם בזמן ((וכן אינו מבטל מצות 'ביומו תתן שכרו'. פסקי ריא"ז (ב"מ פ"ט הלכה ו דין ח).)), וכן השליח ששכרם אינו עובר ((ברייתא בב"מ (קי:) וכן נפסק בשו"ע (חו"מ סי' שלט ס"ז). והטעם שאין בעה"ב עובר, או כיון שהוא לא שכרו (רש"י שם ד"ה זה), או כיון שבאופן זה אין הפועל מצפה לקבל את שכרו בזמן (פסקי רי"ד שם).)). ובאופן זה, אף אם בעל הבית ישלם בזמן לא יקיים בכך את העשה של ביומו תתן שכרו ((עפ"י רב פעלים (ח"ד סי' ז).)). לא זו בלבד, אלא חז"ל אף מייעצים לאדם לשכור את הפועל על ידי שליח, כדי שלא יכשל באיסור בל תלין, וכך היו נוהגים האמוראים ((ב"מ (קיא.).)).
ה. יש מהאחרונים שכתבו שרק כששלחו בסתם לשכור לו פועלים אין המשלח עובר, אבל אם אמר לו בפירוש שישכור לו פועל מסוים, עובר בבל תלין ((שו"ת תשורת ש"י (תנינא סי' פו), כיון שהוא סובר הטעם שבעלמא אין המשלח עובר בבל תלין הוא כיון ש'מילי לא מימסרי לשליח', ולא חלה שליחותו לשכור פועלים, אבל באופן זה ששלחו לשכור פועל מסוים חלה השליחות, ומוטל על בעה"ב חיוב תשלומים בזמן.)). ונראה שלדעה זו באופן שהשליח נשלח לשכור פועל ולעשות עמו קנין, יעבור המעסיק על בל תלין ((דכיון שנשלח לעשות קנין אין זה 'מילי' אלא שליחות מעשה ממש.)).
ו. יש אומרים שאם השליח שכר את הפועל בנוכחות המעסיק עובר המשלח באיסור בל תלין ((חלקת יואב (אהע"ז ח"א סי' ל), כיון שהוא סובר שהטעם שבעלמא אין המשלח עובר בבל תלין מחמת שאין דעת הפועל סומכת על כך שישלם לו את שכרו בזמן כשלא שכרו בעצמו, אבל כשנשכר בפניו סומך הפועל שישלם לו בזמן.)).
ז. אם שכר פועל בטלפון או בכתב הרי זה כאילו שכרו פנים אל פנים ועובר על בל תלין ((מנחת שלמה (ח"א סי' עח).)).
ח. גזבר של הקדש או אפוטרופוס של יתומים, ששכרו פועל מתוקף תפקידם, יש אומרים שעוברים באיסור בל תלין אם לא ישלמו בזמן, ויש חולקים ((באהבת חסד (פ"י ס"ד) כתב שעובר, כיון שחיוב התשלום מוטל על הגזבר, אף שהמלאכה אינה עבורו. אמנם בשו"ת משנת רבי אהרן (ב עג) כתב שאינו עובר, כיון שהתחייבותו לשלם אינה אישית אלא בשם המוסד, ולכן דינו כשליח, שאינו עובר בבל תלין.)).
ט. מנהל מוסד או מנהל חברה בע"מ, שיש בסמכותו לשכור ולפטר עובדים, דינו כגזבר ((עי' פתחי חושן (פ"ט הערה סו) ומשפטו הפועלים (פ"ל סעיף סח).)). עם זאת, באופן שניהולו הוא 'טכני', ויש מנהלים מעליו האחראים עליו והם המחליטים הסופיים, נראה שאינו עובר בבל תלין ((כן נראה מסברא, וכן הוא בבירור הלכה (עמוד תרכט).)).
י. נציג של 'ועד הבית' ששכר פועל, דינו כגזבר, ותלוי במחלוקת הנ"ל. דיירי הבנין אינם עוברים על בל תלין אפילו אם לא שלמו לועד הבית בזמן ומחמת כן לא קיבל הפועל את שכרו בזמן, שהרי דינם כשוכרים על ידי שליח, שאינם עוברים בבל תלין.
יא. אשת איש בזמנינו ששכרה פועל, יש בה כמה חילוקי דינים: א. אם זה שירות שנעשה עבור האשה ודרכה לשלם עליו והפועל סומך עליה, כגון 'בייבי סיטר' וכדומה, עוברת על בל תלין ((אף ששכר זה בא לאשה מממון בעלה, מכל מקום היא נחשבת השוכרת והיא עוברת בבל תלין.)). ב. אם אילו עבודות שנעשות עבור כל המשפחה, כתיקונים קטנים בבית וכדומה, דינה כגזבר המבואר לעיל, שנחלקו בו האחרונים ((אהבת חסד (פ"י ס"ב).)). ג. אם הזמינה פועלים באופן שמובן מאליו שבעלה הוא שמטפל בתשלום שכרם, מסתבר שלדברי הכל אינה עוברת בבל תלין, אמנם נחלקו הפוסקים האם באופן זה הבעל אינו עובר בבל תלין, כיון שדינו כשוכר פועלים על ידי שליח, או שעובר בבל תלין כיון שאשתו כגופו, והרי זה כאילו שכרם בעצמו ((באהבת חסד (נתיב החסד י י) הסתפק בזה, ובערוך השולחן (סי' שלט ס"ט) כתב שהבעל עובר בבל תלין.)).
יב. ראש כולל, שתפקידו לקבל אברכים לכולל אך הוא אינו אחראי על תשלום המילגות, אינו עובר בבל תלין, כיון שהוא נחשב כשליח השוכר פועלים עבור מנהל הכולל. ואף מנהל הכולל, שאינו מקבל את האברכים באופן ישיר, אינו עובר, כיון שדינו כשוכר פועלים על ידי שליח ((משפט הפועלים (סעיף סז).)).
יג. הורים ששכרו שדכן ולא שלמו את שכרו בזמן עוברים באיסור בל תלין על אף שהשידוך הוא עבור בנם או בתם ((הליכות ישראל (סי' ב), כיון שהמנהג הוא שההורים משלמים, והרי זה כשליח שהתנה שהוא ישלם את שכר הפועל.)).
יד. פועל שנשכר על ידי שליח, אף אם לאחר מכן אמר לו בעה"ב כיצד לעסוק במלאכה ולהמשיך בה, אין בעה"ב עובר בבל תלין ((משום שאין כאן שכירות חדשה, ולכן כל השכירות נחשבת לשכרו על ידי שליח.)).
טו. אם הפועל הוא ששלח שליח, כגון פועל ששלח שליח למצוא לו מעסיק, והמעסיק סיכם עם השליח את פרטי ההתקשרות, מסתבר מאוד שהמעסיק עובר באיסור בל תלין ((כן הוא מסברא, כי כל הטעמים שנאמרו לפטור באופן ששכר על ידי שליח אינם שייכים באופן שהפועל הוא שמינה שליח, וכן הסכים הגר"נ נוסבוים.)).
טז. קבע תור לרופא באמצעות מזכירה, חייב לשלם לרופא בזמן ((שהרי כשהפועל שלח שליח למצוא לו מעסיק עובר המעסיק בבל תלין, כמבואר לעיל, וכל שכן כאן שהרופא הושיב את המזכירה למצוא לו מעסיקים. ועוד, שכאן אין דינה של המזכירה כשליח כלל, ומעשיה מעשה קוף בעלמא הוא, כעין המבואר בנתיבות המשפט (סי' קפב סק"ב).)). כמו כן, אם טבל במקוה טהרה ולא שלם לבלן כשנכנס, אם לא ישלם בזמן עובר באיסור בל תלין ((פשוט מסברא, וכן פסק הגר"נ קרליץ (חוט השני, הלכות שבת א – ב עמוד שלב).)) [לפוסקים שיש בל תלין בשכירות בתים].
יז. גם במקרה שאין איסור בל תלין, אם יש לו ממון ואינו משלם עובר באיסור מדברי קבלה, שנאמר (משלי ג כח) 'אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך' ((גמרא (ב"מ קיא.).)). אמנם אם בעל הבית טרוד וקשה לו לשלם בזמן, אינו עובר באיסור זה ((תוספות (שם ד"ה אמר ליה לשמעיה).)).
