שלום לרב. בענין הכלל שהולכים בהכשרת כלים אחר רוב תשמישו. לא הבנתי מה החידוש בזה, הרי בדר"כ הולכים אחר הרוב בכל דבר , לא?
תודה
תשובה:
שלום רב
החידוש הוא עצום ואין לכך כל קשר לדין רוב שבכל התורה, ואסביר: כל דין רוב של התורה הוא הלכה בהל' ספקות, והיינו, שכאשר אתה מוצא חתיכת בשר ולא יודע אם היא כשרה, אם רוב הבשר בעיר או רוב החנויות בעיר מוכרים כשר, אתה מניח שחתיכה זו היא מהרוב ואף היא כשרה. כאן כלל לא מדובר בהל' ספקות, אתה יודע בודאות כיצד השתמשת בכלי ואעפ"כ אתה מכשיר אותו לפי רוב התשמיש. ועיקר החיוש בזה הוא כך: מטרת ההכשרה להפליט את טעם האיסור הבלוע, ובזה אמרו שאם הכלי בלע על ידי האש כמו שיפוד בשר, הכשרת השיפוד אף היא באש ולא מועילה הגעלה, ואעפ"כ, אם זהו כלי שרוב תשמישו עם רוטב, למרות שאתה יודע בבירור שהשתמשת בו לאיסור באש, הוא לא צריך הכשרה באש, כיון שהולכים אחרי רוב השימוש בו! אגב לדעת הרמ"א ומנהג האשכנזים לא הולכים אחר רוב השימוש, וכיון שאתה יודע שבלע על די האש צריך ליבון.