לתרומות לחץ כאן

מהי סמכות הגבאים בבית הכנסת/אופן ההכרעה

שאלה:

שלום רציתי לשאול שאלה קצת כללית אבל שלא תמיד מוגדרת היטב בפועל.
מהי סמכות הגבאים בבית הכנסת?
יש את הדברים המוכרים, להעיר למי שמפריע, לקבוע עליות, לראות שהתפילה מתנהלת כסדרה, לדאוג שיהיה נקי וכו…אבל מה קורה במקרים אפורים ? למשל:
יש מתפלל שמתפלל ומדבר חזק מאוד, או לאט מאוד (וחלק מהתפללים דווקא אוהבים שהוא מאריך והאחרים "סובלים ", האם בסמכות הגבאים-מצד עצמם או בהתייעצות עם רב בית הכנסת למנוע אותו אדם מלהתפלל? הרי נשמע שיש פה שאלה הלכתית והרב צריך לפתוח מקורות ולהכריע, מה קורה אם הכרעת ההלכה לא מתאימה לציבור בית הכנסת?
מה קורה כאשר גבאי בית הכנסת עושה איפה ואיפה, הוא מעלה מישהו יותר כי הוא אוהב אותו ונמנע להעלות מישהו אחר כי פעם התחצף אליו /אשתו התחצפו אליו. נכון , זה לא שבית הכנסת מלא בכל האינטריגות האלה כל הזמן , להיפך – אבל עדיין מתי הסמכות שלו חלה באופן שהוא מחליט על פי שיקול דעתו והסמכות שהציבור נתנו לו ומתי פשוט צריך לראות מה ההלכה הכללית אומרת מה הפוסקים אומרים ולהכריע כך שזו הדרך היותר בטוחה וסלולה אבל לא תמיד תמצא חן בעיני אנשים.
תודה!

תשובה:

שלום וברכה

קשה לתת כלל ברור בכל מקרה, אבל מה שחשוב הוא דבר אחד, בשום אופן הגבאי אינו יכול ואינו רשאי לערב שיקול אישי בהחלטות שלו. החלוקה של העליות צריכה להיות שוויוניות ולא משנה את מי הוא אוהב ומי לא, וביחס לאנשים הניגשים לפני התיבה, צריך לעשות שיקול של טובת הציבור, וגם של זכויות המתפללים ולשקלל הכל בצורה שקולה ואחראית. אם יש לאדם יארצייט זו סיבה לתת לו גם אם קצת מתפלל לאט מידי, כמוכן אם אינו חריג ממש ויש שאוהבים אז לפעמים יתן לו מידי פעם לעשות לו הרגשה טובה. הכל בשכל ובנעימות, אחד מהכישורים של גבאי זה תקשורת טובה ונעימה עם אנשים.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. יישר כוח לשואל הנכבד על העלאת הנושא החשוב הזה.

    רציתי לברר בקשר למה שהעיר השואל הנכבד על אדם שמתפלל לאט ובקול. מה לעשות ולא כל האנשים עם פרקטיקה. ויש כאלה שאוהבים להתפלל מילה מילה בקול רם ומה לעשות זה מפריע לציבור. ואם לצורך העניין ק”ש אמור לקחת 3 דקות והם סוחבים את זה 5 דקות. וזה לא רק דקותיים נוספות לק”ש אלא כל התפילה מתנהל בצורה שכזאת. וככל שהם היו מתפללים בלחש לאיש לא היה בעיה עם זה. כולם היו מתפללים בקצב הגון והם בקצב שלהם. דא עקא שהם סבורים שהקול מעורר את הכוונה אבל פשוט לא שייך להמשיך בתפילה. לא שומעים את הש”ץ. וככה הציבור כל יום נסחב עוד עשרים דקות. איך ניתן לפתור את הבעיה הזאת?

  2. זה מצב נדיר, ותוספת של עשרים דקות לתפילת שחרית אכן אינה מקובלת. אדם כזה לא יגש חזן. כמובן אני מדבר כאשר הציבור מתפלל נורמלי – 50 דקות ביום רגיל, שעה בשני וחמישי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל