שאלה:
לכבוד הרב,
אשמח למענה בכמה שאלות על ערב ויום ט' באב:
א. בערב הצום אפשר לאכול במקום סעודה מאכל עם פיתה שברכתה מזונות ובמקרה כזה לא שייך יותר מתבשיל כי זאת לא סעודה?
2. יש מצווה לאכול בדווקא סעודה לפני התענית או שזה נכון לערב יום כיפור רק?
3. ביום התענית, מותר לצאת מהבית (אם זה סידור מסוים) או שעדיף להימנע אם בכלל מותר?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
בערב הצום במשך היום את היכול לאכול כמה שתרצה, רק לא בשר ויין, אלא שסמוך לערב אוכלים סעודה מפסקת, שזו סעודה של אבלות, אוכלים בה רק תבשיל אחד – ביצים קשות, או תבשיל עדשים שאף הוא מאכל אבלות, כמובן עם לחם וירקות שאינם מבושלים וכו'. כך שאתה יכול לאכול לשובע לפני כן, ואז לאכול סעודה מפסקת, שהיא כמובן צריכה להסתיים מספיק זמן לפני השקיעה.
ביום התענית משתדלים שלא להסיח דעת מהאבלות לפחות עד חצות היום. אין לעשות סידורים, אבל צרכי שבת אפשר לעשות.
אם אוכלים סעודה מלאה לפני מנחה ואחרי חצי שעה אוכלים פרוסת לחם עם ביצה קשה, זה לא בעיה? זה הרי ממש ארעי! זה לא הופך את הסעודה הקודמת לסעודת מפסקת שנאסר לאכול בה שני תבשילין?
ראשית לא. שנית לא כדאי כל כך סמוך שלא יהיה גם שאלות של היסח דעת וכו', ובכלל כמה הגוף יכול לעכל בבת אחת. אוכלים ב2:00 או ב3:00 ארוחה משביעה, ואז מנחה וסמוך לערב אוכלים סעודה מפסקת.
שלום וברכה וכט"ס לכבוד הרבנים החשובים שליט"א, המגיב דלעיל התייחס לנושא של סעודת ארעי, יצוין שלמיטב הבנתי החזו”א אכן חשש לכך וקבע לסיים עם התבשילים עד חצות. לאחר מכן אפשר, לדעתו, לאכול רק פירות וירקות חיים לא מבושלים. לעצם העניין, וגם בלי הנושא של סעודת ארעי, אדם מתכוון לאכול סעודת מפסקת חצי שעה לפני שקיעה, ונאנס והתעכב ועבר הזמן (מצוי מאוד אצל חברי הצלה המסורים העובדים ללא לאות ועומדים על משמר הבריאות של אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובמצוקה מתוך מסירות נפש מדהימה בזמנים לא זמנים וכאן המקום לתת להם הרבה קרדיט על כך אבל לא רק הם. התעכב בדרך, היה איחור, ”יום שיבוש”, וכדו’) ואין דרך ”לנבאות” את זה או למנוע את המצב. (אא”כ הוא יקח איתו פרוסת לחם וביצה קשה, לא תמיד בר ביצוע) יוצא א”כ בדיעבד שהוא אכל שני תבשילין בסעודת המפסקת לאחר חצות בישיבה על כיסא בדיבוק חברים ואפילו זימן! לא בעיה?
מחילה רבנו אבל הערת המגיב דלעיל מובא בפירוש בהלכה. בסימן תקנב ס”ק כב מפורש הדבר שזה בעיה. (יש אמנם ”לימוד זכות” אבל זה לא יותר מאשר ”לימוד זכות”) ובאורחות רבנו אכן מובא בשם החזו”א לסיים את התבשילים עד חצות היום ולאחר מכן לאכול רק מאכלים חיים.
הוא פשוט לא אכל סעודה מפסקת. לא נכון לומר שלמפרע ארוחת הצהריים היתה סעודה מפסקת. ואגב אני מציע לא להמתין בסעודה מפסקת עד חצי שעה לפני השקיעה. לפעמים מתעכבים.
השאר תגובה