שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
באתי לשאול כבוד הרב שליט"א מה עדיף לי לעשות שימצא חן בעיני ה' ושיהיה יותר טוב גם אצל בני אדם, לגבי ענין העברית דהיינו אני אשכנזי שלמדתי עברית כאשר כבר הייתי בוגר אבל עוד צעיר בזמן שזכיתי לגור בארץ ישראל המקום הכי טוב שבעולם ב"ה, ולמדתי העברית בסגנון העברית מדוברת כבני ספרדים ואני קורא 'כותב' כמו ספרדי קורא 'kotev' ולא כמו שאר אשכנזים שקוראים 'kosev'.
ובעת שלימדוני כך היה, והיה לי קשה לדבר כך ביום יום ובעת הלימוד לשנות למבטא אשכנזי הרגילה, שהיה יותר קל לי בכל עת לומר כמו שאני מדבר רגיל ולשנות לעת הלימוד אף שמשובח היה מרגיש מוזר והיה מקשה הלימוד, כי פעם שאתה התרגת לומר כל 'תאב' כמו 'תאב' שיותר פשוט מלפעמים לומר 'סאב' ולפעמים 'תאב'.
מ"מ אני גר כאן בחו"ל בארצות הברית איפה 90% מן היהודים מדברים עברית רק בעת הלימוד והרבה לא מדברים בדיבור וכשמדברים בלימוד רק במבטא אשכנזי למינו ויש שינוים בין ליטאי לחסידי וכו', והרי אינם מבינים לי כ"כ במבטא ישראלי-ספרדית בקלות, אף שמבינים. ואף היו עבודה בקודש שדחו אותי מפני זה שהתלמידים קטנים לא מבינים מבטא ישראלי.
לכן הן לאחרים הן לשם קודש לתפילה קריאת התורה האם שווה הסבל לנסות לשנות את זה? והאם זה ימצא חן בעיני ה' ? אף שודאי שלהשם כוונת הלב ומעשים טובים העקר ולא דבר חיצוני כמבטא.
מ"מ באתי לשאול? מי יתן למצוא חן בעיני ה'.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה ידידי
לגבי הלימוד ודאי שאין בכך כל צורך, ואתה יכול ללמוד איך שנוח לך.
לגבי התפילה, אין חובה לשנות ככל שזה יפריע לך בעצם התפילה, אבל אם מנהג אבותיך כבני אשכנז ואתה יכול קצת להתאמץ ולשנות, זה כמובן כדאי. החזון איש כידוע הורה להקפיד בכך בעיקר בשם ה', שם אדנות לאשכנזים בהברה ספרדית מתפרש לדבריו כשם של חול, כמו אדונים שלי בלשון רבים.
מקורות:
בשו"ת דברי יוסף (למהר"י שווארץ, מהדו' ירושלים תרג, בהוספות בסוף הספר דף קסו ואילך) האריך לברר מהי ההגיה הנכונה אם האשכנזית או הספרדית, ולדעתו, ההגיה הספרדית היא הנכונה, אולם עם כל זאת לא הכריע למעשה שצריך להחליף מההגיה האשכנזית לספרדית.
וראה עוד בספר צרור החיים (תשעה תשובות בנושאי התפילה לרבי אברהם לוונשטאם סי' ז קטע השני) האריך מאד בזה והביא ממנהג הגר"נ אדלר זצ"ל (רבו של החתם סופר) וז"ל שם "ומה שהעידו על הגאון החסיד מהר"ר נתן אדלר מפרנקפורט זצ"ל, שהיה מתפלל במבטא ספרדי, גם אני ידעתי החשו, כי בהיותי בימי בחרותי בק"ק פפד"מ בבית אדמ"ו הגאון החסיד מוהר"ר פנחס זצ"ל בעל ההפלאה והמקנה, התפללתי לפעמים ג"כ בבית הגאון החסיד מוהר"ר נתן זצ"ל הנ"ל ושמעיתיהו מתפלל במבטא ספרדית, וזכיתי להכיר את האיש ואת שיחו, הי שמו לעולם זכור לטוב", אולם מיד מסתייג מהדברים משתים ושלש סיבות, הראשונה "אמנם הוגד לי מכמה מגידי אמת באמת, שהחסיד הנ"ל ז"ל התאכסן בביתו איש אחד מיורשלים שנתיים ימים או שלש, אך לתכלית זה שילמוד ממנו מבטא הספרדית והכרעתה, ומי שיכול לשפוט מהאדם הגדול בענקים הלזה, ואם הוא ז"ל עם עוצם תשוקתו וכו' היה צריך ללמוד על הכרעת המבטא הזו איזה שנים, כמה מן השנים נצטרך אנחנו וכו'", וטעם זה לא שייך בזמנינו, אך הוסיף בזה עוד טעמים שלא לשנות וז"ל "ומלבד זה היה הרב החסיד מוהר"ר נתן זצ"ל, יחידאה בעת הזאת בהנהגותיו נגד כל הני רבוותאה שהיו בעת הזאת בק"ק פפד"מ, הן הנה הגה"ח בעל ההפלאה, שהיה גאון הגאונים חסיד החסידים מקובל שבמקובלים, והרה"ג החסה"מ מוהר"ר זלמן חסיד זצ"ל מלבד כמה גאוני הדור שהיו אז בק"ק הנ"ל וכולם לא נהגו כהרה"ח מהר"נ הנ"ל אבל התפללו במבטא האשכנזית כמוני" וע"ש עוד שכן הוא המנהג שלא לשנות המבטא גם באלו שמשנים מנוסח אשכז לספרד.
גם בשו"ת דברי חכמים (לרבי סאלם הלוי, אהע"ז סי' טז) הבי תשובת גאב"ד יפו מהרי"צ הלוי שכתב שאין לשנות את המבטא ממנהג אחד לחבירו, וכן הובא שם תשובת הגרא"י קוק והיא לו נדפסה בשו"ת אורח משפט (או"ח סי' יז-יח) ודעתו שהשומע ממבטא אחר שאינו יוצא ידי חובה, אולם בזה דעת רוב הפוסקים שלא כן, וכדלהלן.
וכן כתב בספר לקט הקמח החדש (סי' קכח ס"ק קכג) בשם החזון איש, וכן דעת הגאון רבי משה פיינשטיין (שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' ה, וח"ד סי' סה) החמיר בזה מאד שלא לשנות, והתיר רק בנער בר מצוה שלא יודע לקרוא באופן אחר שמותר באופן חד פעמי לתת לו לקרוא בתורה וגם זה רק למפטיר והפטרה ולא לקריאת התורה, וראה שם עוד הסתייגויות שונות, ודעתו שאין לשנות כלל וכלל ממנהג האשכנזים בכל הדורות, אם כי בדבר לגשת לעמוד ולקרוא בתורה דעת רוב הפוסקים שיוצאים ידי חובה ומותר להעלות באקרעי ש"ץ לעמוד ולתורה כשקורא בהברה שונה וכמ"ש באריכות בזה בשו"ת שרידי אש (ח"א סי' ו) והביא שם מדברי הפוסקים שהקלו בזה.
גם בשו"ת קול מבשר (לרבי משולם ראטה, ח"ב סי' יב) האריך שאסור לבית כנסת להחליף את הש"צ הקורא בתורה למי שרגיל לקרוא בהברה ספרדית, כיון שנהגו שם בהברה אשכנזית, ושם האריך לבאר שאין להחליף את ההגיה.
וכן מבואר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' ט, וח"ז סי' ה), שאין לאשכנזי להחליף למבטא ספרדי וכן להיפך, וכן דעת הגר"ע יוסף שליט"א וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סי' יא), וכ"כ בשו"ת תשוה"נ (ח"ב סי' עז וסי' קנד).
ודעת הפסקי עוזיאל (או"ח סי' א) והישכיל עבדי (ח"א סי' ג) שמותר להחליף את ההגיה, אולם דעתם נראית דעת יחיד בין כל הפוסקים ולכן נראה שאין הלכה כמותם.
אולם מה שכתב בשו"ת יצחק ירנן (לר"י ברדע, ח"ב סי' י עמ' עד) "ומלבד האשכנזים כמעט בכל העולם קבלו עליהם נוסח הספרדים (שו״ת לב חיים ח״ב סי׳ ט. ובנו מהרי״ף ביפה ללב ח״א סי׳ סח סק״ג) העיר ע״ד הפמ״ג שכתב שאין לשנות מנוסח אשכנז לספרד. דלא היא שהרי האר"י היה אשכנזי ושינה נוסחו לספרד. ושנכון שמבטא הספרדים בתפלה הוא הנכון כי הכל בלשון צח וברור, ושנוסח הספרדים הוא הכולל לכל השבטים, ולכן מצוה להחזיק בו גם לאשכנזים שישנו למבטא הספרדים ושאין איסור בדבר (מהרשד״ם בתשובה סי׳ לה. מרן החיד״א בקש״ג סי׳ יב אות יא. וגדולי האחרונים האשכנזים : רבותיו של הגאון חתם סופר הגר"נ אדלר והגאוןהפלא״ה, והגאון דברי חיים מצאנז , והגאון קרן לדוד, והגאון מנחת אלעזר ממונקאטש והגאון משא מלך, וכו'" וכל דבריו שלא בדקדוק כלל וכלל, שעירב בין הנושאים, בין "נוסח" התפילה, שאכן החסדים מתלמידי הבעש"ט ואילך, שינו מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, וכמו שכבר ציין בשו"ת צרור החיים שם בהמשך דבריו, אולם את ה"מבטא" לא שינו, וכידוע לכל בר בי רב, ולא חל ולא מרגיש, ועירב שלא כדת, וכנראה הלך בזה בעקבות הרמ"מ קרשנבוים שנדפסו ההערותיו בשו"ת ישכיל עבדי על ח"ג אות י) ושגם הוא עירב בין הנפרדים.
[ידועה דעת בעל ה"קהילת יעקב" שגם הנוהגים להתפלל בהברה ספרדית, עליהם לומר שם ה' ["אדנות"] בהברה אשכנזית, וכמו שהאריך בזה במכתביו שנקבצו בספר קריינא דאיגרתא סי' קלח, ושם הביא שכן דעת החזון איש, ועי' שו"ת כנסת ישראל (לרבי ישראל גרוסמן זצ"ל סי' מה) שכתב שם שמובא בשם החזו"א שהקורא בתורה בהברה ספרדית בביכנ"ס אשכנזי לא יצאו ידי חובה, ושם כתב הגר"י גרוסמן שלא מסתבר כן, ולדעתו יוצאים ידי חובה, וכבר קדמו כן בשו"ת היכל יצחק (או"ח סי' א), ומאידך גיסא בשו"ת הר צבי (או"ח סי' ד) האריך לבאר שיש בזה חשש שנראה כשתי רשויות ואין לומר שם ה' בפת"ח. וראה בזה עוד בארוכה בשו"ת יבי"א (ח"ו או"ח סי' יא), ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' קכח)].
עיין בהקדמה לספר אור לציון ח"ב שכתב שאדם צריך להתפלל בהברה שאבותיו מתפללים בו. ולכן מעיקר הדין וודאי שאין לאשכנזי להתפלל בהברה ספרדית, אמנם מכיון שזה מפריע לך לכווין וודאי שעדיף להתפלל בהברה אחרת ולכוון בתפלה, שכוונה בתפלה חובה היא, כפי שמבואר בשו"ע סימן קי"א סעיף א' שצריך להתפלל בכוונה, ובסעיף ד' כתוב שתפלה נאמרת בכל לשון, ולכן זה לא מעכב באיזה הברה האדם מתפלל.
