שאלה:
שלום כבוד הרב,
סבתא שלי מספרת על ריבות שהיו או שיש במשפחה כיצד להתייחס לדברים ?
היא מספרת לפי תומה כסיפור דברים על המאורעות שעברו עליה ויתכן שתכניס כף זכות בתוך הסיפור, והיא אינה מספרת כדי לגנות.
כלומר שאת הכל היא מספרת כחוויה ואולי יש בזה תועלת לפרוק. אבל אני גם מתעניין בסיפורים האלה לדעת מה קרה ולמה כך וכך וכו. ואני מרגיש רשות אשמה שאני מתעניין מצד שני אני מרגיש שהאיסור הזה יותר מדיי קשה כשרוצים לנהל שיחה רגילה עם הסבתא ואני לא יודע מה הגבולות.
היא לא מספרת במטרה לגנות היא כזו תמימה ואומרת את זה כאמור לפי תומה ובגלל זה אני מתעניין ובא לי להיות איתה שעות על גבי שעות כי אני אובה את סבתא שלי מאוד וזה קצת מבאס שיש את ההגבלה של הלשון הרע בינינו ושל לא להאמין או להתמש בדברים כעובדות למשל סיםרה על שכן שהיה לה שהוה עושק אנשים. ויצא לי לפלוט משפט "שלא יעשה כמו שעשה השכן הפלוני הזה ולכאורה אסור נכון ? כי זה לתת תושף ואימון ללשון הרע
או כשהיא מספרת אסור להראות שאני מסכים עימה נכון ?
תשובה:
שלום וברכה
צריך להמנע מלדבר רע על אנשים, ולא נורא אם גם תגיד לה בואי סבתא נדבר טוב על אנשים! אני בטוח שבמהלך חייה הארוכים היא נתקלה גם בהרבה אנשים טובים, אז למה לה לבוסס בקשיים ובצרות, אדרבה, תראה לה את היופי ואת האור שבאנשים הטובים, ואם תעשה את זה טוב היא תתחבר לזה! בסך הכל הרבה מאוד מזה זה פרשנות שלה, וזכרונות שמיטשטשים עם השנים ונובעים בהרבה מסוג של חוסר אמון מובנה וקשיי החיים שאנשים מטילים על אחרים, אז אדרבה, תעזור לה לצאת מזה. אם היא תתרגל לדבר טוב, ובפרט איתך, זה יזרום לפי דעתי. בלי לחץ וחרדות ועלבונות, תעשה את זה בעדינות ובטוב. תשאל אותה איזה אנשים טובים היא פגשה, ואלו צדיקים היא הכירה…
בהצלחה
