שאלה:
שלום רב
ספר חרדים מביא בפרק ט' סוף סימן מא': דכי מהרהר בדברי תורה במקום שאסור להרהר , עליו נאמר כי דבר ה' בזה… הכרת תכרת הנפש ההיא…(ממניין תריג).
אני מניח שלהלכה זה לא כך. האם תאכלו בבקשה לומר מה המקור לדברים שהביא? והאם באמת צריך לחשוש לדעה זו? ( שרותים וכו.. .)
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
ודאי אין כוונת דבריו שאדם המהרהר בדברי תורה בשירותים חייב כרת, אלא שכיון שבזיון דברי תורה הוא דבר חמור עד שבאופנים מסוימים נאמר עליו כך, ממילא יש לנו להתרחק מהעוון הזה עד הקצה, ולהמנע גם מלהרהר בבית הכסא בדברי תורה שאף זה נחשב בזיון.
