שאלה:
שלום כבוד הרבנים.
רציתי לדעת איזו דרך לימודים יש כדי ללמור סוגיות הגמרא אליבא דהילכתא.
האם די בלימוד הגמרא עם הפסקים הילכתיים של הראשונים, כגון הרמב"ם או השולחן ערוך (ללא הנושאי כלים), או זה לא מספיק וצריך גם ללמוד את האחרונים, כגון החיי אדם או המשנה ברורה או הכף החיים וכדומה?
תודה מראש.
כל טוב.
תשובה:
שלום וברכה
כדי באמת לדעת את ההלכה על כל פרטיה יש צורך בהשקעה רבה ללמוד את כל הנושאי כלים עד הפסיקה למעשה.
אבל כמובן כל אחד לפי כוחו ויכולתו, ובודאי יש מעלה עצומה גם בלימוד דברי השו"ע לבד כאשר זה מה שכרגע ביכולתך לעשות.
ברכה והצלחה מרובה!
מקורות:
האמת היא שזאת הייתה מטרת רבינו יוסף קארו כשחיבר את השולחן ערוך כפי שניתן לראות בהקדמתו. הקדמות לשולחן ערוך הקדמת השו"ע: אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומשירי אהודנו. במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע ברוב רחמיו וחסדיו והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני לחבר ספר הנותן אמרי שפר, החיבור הגדול שחברתי על הארבעה טורים אשר קראתיו "בית יוסף". אשר כללתי בו כל הדינים הנמצאים בכל הפוסקים חדשים גם ישנים, עם מקומות מושבותם בחצריהם ובטירותם בתלמוד בבלי ובתלמוד ירושלמי בתוספתא בספרא בספרי ובמכילתא, ודברי המפרשים והפוסקים ובעלי התשובות חדשים גם ישנים, ונתבאר שם כל דין ודין באר היטיב דבר דבור על אופניו, וארמון על משפטו ישב תלוי עליו כל שלטי הגבורים אנשי השם אשר מעולם. ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה אלא יאמר לחכמה אחותי את, כשם שברור לו שאחותו אסורה לו, כך יהיה ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה בהיותו שגור בפיו ספר זה הבנוי לתלפיות תל שהכל פונים בו, לחלקו לחלקים שלשים ללמוד בו בכל יום חלק, ונמצא שבכל חדש הוא חוזר תלמודו ויאמר עליו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. זאת ועוד, התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה, וגם כי יזקינו לא יסורו ממנו, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע בהניח להם מעצבם ויגיע כפים ישעשעו נפשם בהגותם בספר זה אשר כולו מחמדים הלכה פסוקה באין אומר ואין דברים. וקראתי שם ספר זה "שלחן ערוך", כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים. ומובטח אני בחסד עליון כי ע"י ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' הקטנים עם הגדולים תלמיד עם מבין חכם חרשים ונבון לחש. ובכן אפרוש כפי אל ה' יעזרני על דבר כבוד שמו להיות ממצדיקי הרבים, ויזכני החל וגמור להיות מסודר כהלכתו מתוקן ומקובל וטוב ויפה. והנני מתחיל לעשות כאשר יעדתי וה' יהיה בעזרי.
ובכל זאת כדאי כן לעבור קצת אם אפשר על הבית יוסף, כדי להבין את שרשי השיטות, וראה מה שכתב על זה המחבר בהקדמה לבית יוסף: בית יוסף הקדמה: ואם יאמר אדם לבחור בספרי הקוצרים כסמ"ק והאגור והכל בו. באמת שזו דרך קצרה וארוכה כי מעולם לא יוכל לדעת שום דין כהלכתו. ובפרט בספר האגור כי בהרבה מקומות מביא לשון הטור כהוייתו והלשון ההוא צריך נגר ובר נגר דיפרקיניה והוא ז"ל מעתיקו כמו שמצאו. גם במקומות מביא פוסק אחד להתיר בלי שום חולק במקום שכל גדולי ישראל חולקים ואוסרים וגם הפוסק ההוא שמביא אותו הדין להתיר כתב שיש לגמגם בו. והוא ז"ל כתב דברי ההיתר ולא זכר דברי הגמגום הנזכר בדברי הפוסק ההוא עצמו. דוק במה שכתב בסימן תל"ד על גלגל המגלגל מים ובגלגל קבועים כלים קטנים נקובים בכונס משקה. ועיין במה שכתבתי עליו בטור יו"ד סימן ר"א ותשכח דהכי היא כמה דאמינא: על כן אני הדל באלפי יוסף במוהר"ר אפרים במוהר"ר יוסף קאר"ו זלה"ה קנאתי לה' צבאות ונערתי חצני לסקל המסילה והסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים בביאור שרשיהם ומוצאיהם מהגמרא עם כל חילוקי סברות הפוסקים איש לא נעדר. ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני עצמו כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני ולכן הסכמתי לסמכו לאחד מהפוסקים המפורסמים. ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב"ם ז"ל להיותו הפוסק היותר מפורסם בעולם. וחזרתי בי מפני שאינו מביא אלא סברא אחת והייתי צריך להאריך ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם. ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים שחבר הרב רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים:
